English Español
צרו קשר

חדשות ואירועים

חזרה לרשימת חדשות

חדש! עלון בוגרים חוזר! -אירוע היובל | יום ירושלים| שבועות ועוד

גליון 138 - פרשת בהעלותך התשע"ז
 
 
 
 
 
 
חדש!
חזרנו לתיבת המייל שלכם! 

לאחר פגרה ארוכה אנו שבים להיפגש,
עם עורך חדש,
קריאה מהנה ושבת שלום!
סרט אירוע היובל לישיבת הכותל
סרט אירוע היובל של ישיבת הכותל
!שיר היובל של ישיבת הכותל - ישמחו במלכותך
לשולחן שבת - מרן רה"י הרב ברוך וידר שליט''א 
אור התורה
"בהעלותך את הנרות" נרות המערכה במקדש לא היו לאורה, נרות המערכה היו להורות ששכינה שרויה בישראל כמו שאומרת הגמ' במסכת שבת:
וכי לאורה הוא צריך? והלא כל ארבעים שנה שהלכו בני ישראל במדבר  לא הלכו אלא לאורה! אלא עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל.
כמובן השאלה זועקת כיצד זו עדות? מי ראה את המנורה שהייתה בקודש ורק הכהן המדליק והמיטיב את הנרות ראה אותה? התשובה מאוד יסודית. המנורה היא סמל החכמה, מנורה בדרום זו התורה וז"ש הרוצה להחכים ידרים.
לימוד התורה במהותו הוא כוחם של ישראל הוא הנותן עוז ותעצומות לכנסת ישראל, ולא צריך בשביל הדבר הזה לראות, אלא גם כאשר יושב יהודי, בחור ישיבה או כל אדם בישראל ולומד תורה בחדרי חדרים עדות היא לתורה המתקיימת בישראל. עדות היא לנצח ישראל וכוחה של כנסת ישראל מתעצם מהאור הסגולי של לימוד התורה.  בדיוק כמו המנורה הנסתרת והיא עדות אל התורה  הנמצאת בקודש הקודשים, היא עדות ."משכן העדות", "ארון העדות" , "לוחות העדות", ישראל הם עדיו של הקב"ה כמ"ש "אתם עדיי נאום ה' " מעיד על רבש"ע המקיים אותנו במסתרים ובגלוי. ומה תפקידנו? להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה. לעמול בתורה ולהאיר מתוך כך כאשר האור הקדוש הזה נתפס בנו לכל ישראל.
שבת שלום!
 

              

 
מתוך השיחה השבועית

       מו"ר הרב אביגדר נבנצל שליט"א -    5385b0c7-7466-4549-8e89-8ed0acace130.gif   

לרדוף אחר המצוות
ולא
לברוח מהם

 
"לָמָ ה נִגָרַ ע" - לא מְ וַתְ רִ ים על שום מצוה! כשנה לאחר שיצאו ישראל ממצרים, מ צ ו ה ה' את ישראל לעשות פסח במדבר )במדבר ט, א-ג(. מספרת התורה: "ו י הִ י אֲנָשִ ים אֲש ר הָ יו ט מֵ אִ ים ל נ פ ש ָאדָ ם, ו ֹלא יָכ לו ל עֲׂשת ה פ ס ח ב ּיוֹם ה הוא. ו ּיִ ק ר בו לִ פ נֵי מש ה... ו ּיֹאמ רו... אֲנ ח נו ט מֵ אִ ים ל נ פ ש ָאדָ ם, לָמָ ה נִגָר ע ל בִ ל תִ י ה ק רִ יב א ת קָ ר ב ן ה' ב מֹ עֲ דוֹ ב תוְֹך ב נֵי יִׂש רָ אֵ ל" )שם, ו-ז(. מי היו אותם טמאים, וכיצד נטמאו? - נחלקו בזה חז"ל 1( סוכה כה, א-ב(. יש אומרים שנושאי ארונו של יוסף היו , יש אומרים שמישאל ואלצפן היו, שנטמאו מנשיאת גוִיוֹתֵיהם של נדב ואביהוא אל מחוץ למחנה )ויקרא י, ד-ה(, ויש אומרים שאותם אנשים היו סתם יהודים שנטמאו במת מצוה. על כל פנים, לכל הדעות, לא מדובר באנשים שנטמאו סתם כך, אלא באנשים שנטמאו מחמת התעסקות במצוה כלשהיא - נשיאת ארונו של יוסף, הוצאת גוִיוֹתֵיהם של נדב ואביהוא מן המשכן, או טפול במת מצוה. אם כך, קשה לכאורה להבין: מה מקום יש לטענת האנשים הללו, "לָמָ ה נִגָר ע ל בִ ל תִ י ה ק רִ יב א ת קָ ר ב ן ה' ב מֹ עֲדוֹ "? הרי במקום קרבן פסח, זכו למצוות אחרות שאחרים לא זכו להן! ואם כך, בסך הכל, אין כאן שום גרעון!
תשובה לשאלה זו ניתן לענות על פי מעשה מופלא שמובא בזוהר. וכך מסופר שם: רבי יצחק ורבי יהודה התארחו פעם בביתו של חכם אחד, ושמו רב המנונא סבא. לחכם זה היה " ינוקא" - ילד קטן בעל מדרגה גבוהה מאד - שהיה לומד כל היום ב"חֵידר", ובערב היה שב לביתו. כששב הילד באותו יום הביתה, אמרה לו אמו: גש נא אל שני החכמים הללו, ובקש מהם ברכה! התחיל הילד להתקרב אליהם, אך מיד נרתע לאחוריו ואמר לאמו: אמא, איני רוצה להתקרב אליהם! "מריח" אני, ששני חכמים אלו לא קראו קריאת שמע היום, וכך למדוני רבותי, שמי שלא קרא קריאת שמע - יהא בנידוי כל אותו היום. שמעו רבי יצחק ורבי יהודה את דברי הילד, ואמרו: אמת נכון הדבר! אכן לא קראנו קריאת שמע היום! אך מדוע לא קראנו? - לא מחמת זלזול במצוה ח"ו. אלא מחמת שהיינו עסוקים במצו ת הכנסת כלה, והעוסק במצוה פטור מן המצוה! לכן לא קראנו היום קריאת שמע )זוהר ח"ג קפו, א(
מה אפשר ללמוד מהסיפור הזה? אפשר ללמוד ממנו יסוד גדול: רבי יצחק ורבי יהודה היו פטורים מקריאת שמע! יותר מכך: אסור היה להם להפסיק לעסוק ב מצוה שעסקו בה, בשביל לקרוא קריאת שמע )עי' רמ"א יו"ד סי' ר"מ סי"ב(. ואף על פי כן, הריחו עליהם שנחסרה מהם מצו ת קריאת שמע! לא כל אדם יכול להריח את זה, אבל מי שעומד במדרגה רוחנית גבוהה, כמו אותו ילד, מריח עליהם שהם לא קראו קריאת שמע.
אם כך, בצדק אמרו הטמאים למשה רבינו, "לָמָ ה נִגָר ע". אמנם ארונו של יוסף זה חשוב, קבורת נדב ואביהוא זה חשוב, וגם מת מצוה זה חשוב, אבל סוף סוף - מצו ת פסח תהיה חסרה 3 לנו! "יָריחו" עלינו שלא הקרבנו קרבן פסח . לכן, למרות שזכינו למצוות אחרות, אנו רוצים גם להקריב את הפסח. "לָמָ ה נִגָר ע ל בִ ל תִ י ה ק רִ יב א ת קָ ר ב ן ה' ב מֹ עֲדוֹ ב תוְֹך ב נֵי יִׂש רָ אֵ ל". בגלל הרדיפה הזו אחרי כל מצוה, זכו אותם אנשים טמאים, שמצו ת פסח שני ניתנה על ידם. אמנם גם אם לא היו באים ואומרים "לָמָ ה נִגָר ע" היה הקב"ה נותן לישראל את המצוה הזאת, אך בכל זאת זכו האנשים האלו שמצוה זו תֵ ָאמֵ ר על ידם. "ראויה היתה פרשה זו להאמר ע"י משה כשאר כל התורה כולה, אלא שזכו אלו שתאמר על ידיהן, שמגלגלין זכות ע"י זכאי" )רש"י במדבר ט, ז(. מפני שהם עובדים את ה' מאהבה, רוצים לקיים מצוה, ומצטערים כשאינם יכולים לקיים מצוה, לכן זכו שמצוה זו תֵ ָאמֵר על ידם.
 
מתוך לבניינה של תורה

     מו"ר רה"י הרב ברוך וידר שליט"א    79cb32f5-9dba-43a0-ac46-c615b46a75b4.gif 

--- ''הכתר והכבוד לחי עולמים''! --- 
לרגל ביקורו בישראל של הנשיא האמריקני
...משמעות העברת שגרירות ארה"ב לירושלים, אם אכן הדבר יתממש, אינה רק משמעות דיפלומטית או רק שעל ידי כך יהיה לנו יותר כוח באו"ם. חושבני שיש לכך משמעות א- לקית. בעיני זהו חלק מתוך התהליך של קיום : "ו ה י ה בּ אַ חֲרִ ית ַה יּ ִמים נ כוֹ ן יִ ה יֶה  הַר בֵּית ה'ְ בּרֹאש ְ הֶ ה רִ ים ו נִ ש ּ א מִ גּ ב עוֹ ת ו נֲהר ּו אֵ ל יו כּ ל הַ גּ וֹ יִ ם... כִּ י ִמ ִ ּציֹּון תּ ֵ צֵ א תוֹ ר ה ּו ד ַבר ה'ְ ִמיר ּו ש ִ לם". הרי אין אדם בעולם שאינו עוקב אחר המתרחש כאן. כל העולם יודע שיש לעם ישראל מדינה, שיש לעם ישראל ממשלה, לאותו העם שאך לפני זמן מועט היה מושלך ברחובות אושוויץ כדומן על פני האדמה. כל העולם יודע שהכותל המערבי הוא "עדות ששכינה שורה בישראל" אולי הם אינם מבינים זאת מספיק, אולם "אף על גב דאינהו לא חזו מידי - מזלייהו חזי", שהלוא זוהי האמת. 
"שחלק מכבודו לבשר ודם" - רבים עסוקים בשאלה האם לברך ברכת "שחלק מכבודו לבשר ודם" בשעה שייראה את הנשיא המבקר. הגמרא במסכת ברכות אומרת "הרואה מלכי אומות העולם אומר: 'ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם'". מברכים על כך שהקב"ה נתן מכבודו שלו לבשר ודם. למעשה כבר הורה מורינו הרב אביגדר נבנצל שליט"א שאין לברך בשם ומלכות, והרוצה יכול לברך בלא שם ומלכות.
מוסיפה הגמרא: "אמר רבי יוחנן: ְלעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל,ְולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם,ְשאם יזכה - יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם" יש להתבונן בכבוד המוזכר כאן.
הנה שמעתי שבביקור זה מדובר על עשרים מסוקים מלבד צי של רכב ואופנועים שצלילי הסירנות שלהם נשמעים למרחוק. המדינה כולה עומדת בהיסטריה. זהו "חלָ ק מכבודו לבשר ודם". אולם, במידה ומישהו יחליט להתבונן בעד החלון על המתרחש עליו לעשות כן לא רק מתוך יצר הסקרנות הקיים בכולנו אלא מתוך שזו אכן עבודת ה', "יכוון – את ליבו לשמיים", "שאם יזכה יבחין", אם יזכה יבחין מהו כבודו של מלך המשיח, אם מעל הנשיא האמריקני חגים עשרים מסוקים על אחת כמה וכמה שיהיה כן, ואף יותר, לכבודו של מלך המשיח!
הפינה של גדולי ישראל 

ר' אברהם דנציג – חכמת אדם

רבי אברהם דאנציג (תק"ח 1748 - תקפ"א 1820) מחבר ספרי ההלכה חיי אדם וחכמת אדם. בסביבות גיל שמונה עשרה עבר ללמוד אצל הנודע ביהודה. אחר חתונתו עבר לוילנה ועבד כסוחר ובאופן לא רשמי שימש כרב. בסביבות שנת תק"ע שימש באופן רשמי כרב ודיין בוילנה. בנו התחתן עם נכדת הגר"א, הוא גילה הערצה רבה לגאון וקרא לו "יחיד בדורו" ופירט את סדר לימודו בתחילת ספרו "זכרו תורת משה". נפטר בגיל שבעים ושלוש, היו שמצאו בזה רמז לספרו העיקרי שחיבר (חיי אדם בגימטריה שבעים ושלוש).

מטרת החיבורים היא שיוכלו כולם גם פשוטי העם ללמוד את דיני השו"ע יחד עם טעמי הדינים בזמן קצר עם פירושי האחרונים. ספר 'חיי אדם' - קיצור הלכות או"ח, הספר כולל הסברים רעיוניים ולא רק הלכות וקיבל את הסכמתו של ר' חיים מוולוז'ין. בהקדמתו לחכמת אדם על יו"ד הוא מתאר שהראה את ספרו לחוו"ד ולר' חיים מוולוז'ין והם אמרו לו שאילו היה מסדר ספרו לפי סדר השו"ע אז תהיה תועלת גדולה גם ללומדי התורה, וכך אכן עשה.
הזמר אהרן רזאל הוציא שיר בשם "דעתי עליה", מתוך הקדמתו לספרו "חכמת אדם", שאף כשהיה סוחר, הייתה דעתו על התורה - ''ואפילו בשעת משא ומתן דעתי עליה'...
עריכה - זיו ששון ארזי

 
Your text caption goes here. You can change the position of the caption and set styles in the block’s settings tab.
ופניהם איש אל  אחיו - הפינה של בניין הבית 

חוה שרה והחיה שביניהם/ הרב אלון אלהרר
אדם הראשון בגן עדן נתן לכל חי את שמו לפי מהותו הפנימית. לאחר החטא מגיע אדה"ר אל האשה ובוחר האדם את השם "חוה"- 'כי היא הייתה אם כל חי". המפרשים (אברבנאל, ר' חיים פלטיאל ועוד) מעלים טענה שלפי טעמו של אדה"ר, האשה הייתה אמורה להיקרא חיה (על שם החיים)[א]. הכלי יקר ועוד מפרשים מתרצים שלשון "חוה" הוא על שם הנחש הקרוי בארמית "חיויא".[ב] (לפני החטא נקראה אשה ואחרי החטא נקראת חוה).
הזוגיות הראשונה בגן עדן נכשלה, הזוגיות הראשונה מחוץ לשערי גן עדן עליה מתעכבת התורה היא הזוגיות בין שרה לאברהם. יש משהו בזוגיות הזאת שבא להורות על תיקון הזוגיות הראשונה של אדם וחוה.
כאשר הקב"ה מודיע לאברהם על לידת יצחק הוא פונה אליו במילים: "כעת חיה ולשרה בן", נראה כי שרה מחזירה את 'חוה' להיות 'חיה' ובכך מתקנת במידה מסוימת את פגם הנחש[ג]. יש עלייה מהזוהמה של הנחש אל מציאות של חיים - מחוה לחיה.
אך לכאורה התזמון תמוה, דווקא כאשר שרה צוחקת ויוצאת התוכחה השמימית "למה זה צחקה שרה", כאשר היא עושה לכאורה[ד] דבר שלילי, דווקא אז אומרת התורה שהיא תיקנה את חטא אדם הראשון?
אלא הסוד טמון בפסוק שלפני כן. המלאך פונה אל אברהם ושואל "איה שרה אשתך" ואברהם  עונה "ויאמר אברהם הנה באהל". בחטא אדם הראשון נוצר פירוד בין איש לאשתו - השאלה שהקב"ה שואל את אדה"ר מכוונת באופן פרטי כלפי האדם "איכה" - נוצר פירוד בין האדם לאשתו. כאשר שואלים את אברהם את שאלת ה"איכה" - המתבטאת  בנוסח "איה שרה אשתך" - אברהם חש את שרה אשתו כחלק אינטגרלי ממנו - הוא יודע ומכיר את מקומה וכבודה של אשתו בתוך המבנה הביתי. זהו תחילתו של  התיקון לחטא אדם הראשון-  ששם הייתה כפירה בטובה - לא רק כלפי שמיא אלא גם בין בני הזוג.
ואפשר עוד להוסיף ולהעמיק. כאשר האדם לא מכיר את המקום של אשתו בבית, כאשר הוא מרגיש שיש רק שאלת 'איכה' בודדת כלפי האדם הפרטי, במידה רבה הוא גם בורח מהמפגש עם אלוקים באמת. הלך החשיבה של גברים ונשים שונה במהותו. עצם החיבור בין הגבר והאשה מחייב את האדם להכיר שישנה מציאות אחרת ממנו. מציאות שבה לא הכל הולך בהתאם לרצונו ולדרישותיו. כאשר אדם מפנים ומשכיל זאת דרך הקשר הזוגי, הרי שהוא פתוח להכיל ולהבין שיש מציאות אלוקית שלא תמיד מסונכרנת לפי הרצונות הפרטיים שלו. שבת שלום!
 
 
 
[א] וכידוע שאחת משמותיה של הנשמה היא חיה. (נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה).
 
[ב] כלי יקר בראשית פרק ג
 "למה קרא לה שם עכשיו אחר החטא, ועוד חיה היה לו לקרותה. ונראה כי קודם החטא נקראת חיה על שם אם כל חי ואחר החטא שגרמה מיתה לדורות הוחלף שמה מן חיה לחוה כי חוה נגזר מן לשון חויא דהיינו נחש, ובא הכתוב לתרץ למה לא קראה נחש בפרוש אלא לפי שקודם זה היתה אם כל חי ונקראה חיה, על כן בהחליפו שמה לא הוצרך להחליף כי אם יו"ד בוי"ו כדי שישאר רושם שם ראשון במקומו:"
 
[ג] פני דוד בראשית פרק ד (מרן החיד"א)
"אפשר במ"ש בלקוטי תורה לגורי האר"י זצ"ל דשרה גלגול חוה שהיה צריך לקרותה חיה והחטא גרם שנקראת חוה ושרה תקנה ולכן שרי ביו"ד עכ"ד ובילקוט חדש מביא משם הזוהר דיצחק גלגול חוה לתקן. וז"ש כעת חיה פירוש כעת הזאת חיה כלומר נתקנה חוה וראויה ליקרא חיה"
[ד] הרב חרל"פ במי מרום מאריך על עניין הצחוק של שרה "ותצחק ליום אחרון". עי"ש.
מפירות הישיבה - ספרים שיצאו לאור ע"י בוגרי הישיבה ורבניה
 
סידור ומחזורי "משאת שלמה חיים"
 
כחלק מקיבוץ הגלויות לו אנו זוכים, מתרחש גם קיבוץ נוסחאות ומנהגים, שכל אחת ואחד מהם עולה השמיימה בשערה המיוחד לה. עדה עדה עלתה לארצנו הקדושה על מנהגיה וסגנונה המיוחד. ישנן עדות שהצליחו בכך יותר וישנן כאלו שנטמעו במארג הכללי של עדות יבשת המוצא שלהן. לדוגמא מנהגי קהילת גרמניה הייקית כמעט ולא זכו לשימור חי ואותנטי, מלבד תיעוד בספרים ובהנהגת מספר קהילות בודדות הפזורות בארץ.
עתה קם גואל לשימור מנהגי יהודי איזמיר אשר בטורקיה, שנמסרו מפה לאוזן, מאב לבנו ומרב לתלמידו. כמובן, שקהילה מבני עדה זו אשר ביקשה לנהוג כמנהגי בית אביה נתקלה בקשיים ובחוסר אחידות בין בני הקהילה. ר' מרדכי אשר, איש קדומים ובוגר הישיבה (מחזור ח'), העמיס על שכמו את המשימה הקדושה והחל לערוך ולהוציא סדרת מחזורים וסידורים על פי נוסח יהודי איזמיר. העורך, התחשב באופן מיוחד בהערותיו והלכותיו של ענק הרוח שקם לה לעדה זו, הלוא הוא רבנו חיים פלאג'י זיע"א, הפזורות בעשרות הרבות של הספרים שחיבר בכל מקצועות התורה. לעת עתה, יצאו בסדרה זו סידור לימות השנה ומחזורים לימים הנוראים.
ר' מרדכי, אשר לו לב מרגיש ועט סופרים הוסיף מדיליה הארות משובבות לב על התפילה ועל הפיוטים, וכן הטעימנו דעת אודות תולדות הסידור והפייטנים. עבודה זו נעשתה לעילוי נשמת אחיו, ר' שלמה חיים, שזו הייתה משאת נפשו, אך נתעלה לבית עולמו בקיצור ימים ושנים.
יהי רצון שתפילות כל ישראל, איש על מחנהו ועל דגלו, תתקבלנה לרצון לפני יוצר כל.
 
לפרטים: ר' מרדכי אשר, קדומים, טל': 053-7613518

בוגרים נוספים המעוניינים לפרסם בבמה זו את ספריהם מוזמנים לפנות לכותב הפינה במסרון למספר: 052-5501464
חדשות ועדכונים

 
חוגגים יובל לירושלים ולישיבה בישיבת הכותל יחד עם כלל ישיבות ההסדר 

מתוך שבת ירושלים מרוממת עם ישיבת מעלות, עכו ונצרת עילית, בה זכינו לאוירה מיוחדת:

ירידה משותפת לקבלת שבת מרוממת ב'עזרת ישאל', סעודות שבת משותפות, שיעורים מאורחינו הרב וייצמן (ראש ישיבת מעלות), הרב סגליס (ראש ישיבת נצרת עילית) והרב יוסי שטרן (ראש ישיבת עכו) מלבד שיעורו של ראש הישיבה, הרב ברוך וידר. ולקינוח ירידה לקארדו לשירי סעודה שלישית. 

הגענו ליום ירושלים - יום שכולו תורה ותודה:

לאחר תפילת ערבית חגיגית עם החזן הרב אביאל אלימלך (בוגר הישיבה) וסעודה חגיגית (בה זכינו לדברי תורה מהרב יואל רוזנברג וסיפור אישי של אליעזר עינת מלוחמי הצנחנים בכיבוש העיר העתיקה) התכנסנו ללילה של תורה בביהמ"ד - שיעורים והתוועדות. (קישור לשיעורים ולהתוועדות מופיע בהמשך הדף) תפילת שחרית חגיגית יחד עם כל ישיבות ההסדר וישיבות תיכוניות. ומהשעה 10:30 חזרה לביהמ"ד עם שיעורים נוספים. מדהים לראות את ביהמ"ד גם בלילה וגם ביום רצוף.

מצ"ב קישור לשיעורים ולהתוועדות:  
http://חוגגים יובל לירושלים ולישיבה בישיבת הכותל יחד עם כלל ישיבות ההסדר - הישיבה המרכזית העולמית

 

17782bb2-d3a0-40d2-a56b-bdb02c36da1c.jpg

e02dd42a-dc9a-4dda-b5ee-df62533183ff.jpg


סרטים מאירוע היובל

קישור לצפיה מאירוע היובל:

https://www.hakotel.org.il/hebrew/news/?id=1679
 

ראש הישיבה התארח בשבת בבסיס שיזפון המכונה 'ישיבת שיזפון'

בשבת האחרונה פרשת במדבר יצא ראש ישיבת הכותל הרב ברוך וידר לשבות עם רעייתו הרבנית אצל חיילי השריון "במדבר" בבסיס שיזפון הנמצא סמוך לאילת.  ראש הישיבה שייצג את איגוד ישיבות ההסדר ואת ישיבת הכותל החוגגת יובל שנים, פגש את תלמידי הישיבה משיעור ב' המשרתים בשריון ששמחו לראותו ולקבלו בבסיסם, הם סיירו יחד בבסיס וראו את הטנקים וגם שוחחו על האתגרים והתתמודדויות האישיות והקבוצתיות בשירות הצבאי. במהלך השבת נהנו כלל חיילי הבסיס מהשבת המיוחדת והמרוממת שהתחילה בקבלת שבת משמחת עם הרב, בשיחות במהלך התפילות. בשיחות לכלל החיילים בסעודות שבת ובעונג שבת מיוחד בו סיפר הרב וידר לחיילי השיריון על שירותו הצבאי בשריון ועל מלחמת שלום הגליל בה לחם בקרב השריון הקשה והבלתי נשכח בסולטן יעקב, קרב שעד היום מתפללים לשלום נעדריו וחרוט עמוק בדברי הימים של מדינת ישראל. ראש הישיבה העביר במהלך השבת שיעורים בהלכה ובאגדה, שיעורים לקראת חג השבועות ודברים מיוחדים על חשיבות השירות הצבאי דווקא בימים אלו בהם אנו חוגגים יובל שנים לאיחוד ירושלים כאן במדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו. השבת המיוחדת הסתיימה בשירי סעודה שלישית בבית הכנסת המרכזי של הבסיס יחד עם ראש הישיבה. יאיר יוסף סעדיה משיעור ב' בישיבת הכותל המשרת בשריון אמר שזו הייתה השבת המיוחדת והמרוממת ביותר שחווה בצבא מאז תחילת השירות הצבאי, "ראש הישיבה הצליח להחזיר לנו  את אווירת ירושלים וישיבת הכותל כאן בבסיס באמצע שבועיים אינטנסיביים ומתישים של אימונים לקראת הבאות" ראש הישיבה שהוציא לאחרונה חוברת "והיו לאחדים בידך" בנושא חשיבות השירות הצבאי בישיבות ההסדר שמח על הזכות להגיע לשבת בשטח עם החיילים, ולחבר בין התורה הגדולה שבבתי המדרש לבין המעשה הגדול היוצא מבין כותלינו.

 

f75555bf-3c11-40a1-b1e0-fe19815f50e9.jpg
 

מו"ר ראש הישיבה בראיון בלעדי בעלון: קרוב אליך

  

a045e92d-40b5-40c9-b027-387eb25e6bcd.jpg






 

 

 

 



חיילי הישיבה - מגיעים לישיבה לחג שבועות 


f606c81e-19f3-46ec-84e4-b35359d6a733.png 

 



סיון תשע"ז:

  • מזל טוב למיכאל טרנר (מחזור מה) לרגל אירוסיו עם ליאת
  • מזל טוב לאיתי שטרובך (כולל, מחזור מ"ד) לנישואיו עם מוריה
  • מזל אוב לאריאל ואפרת הולצר (מחזור מ) לרגל הולדת הבת
  • מזל טוב לאפי ויינשטוק (כולל) לרגל אירוסיו! מזל טוב לציפי ויינשטוק וכל המשפחה לרגל אירוסי הבן
  • מזל טוב למאור דידי (שיעור ב) לרגל אירוסיו עם מוריה
  • מזל טוב לרב שלמה טובול ומשפחתו על הולדת הנכדה
  • מזל טוב למנכ"ל הישיבה מוטי ג'רבי ומשפחתו על הולדת הנכדה רות
  • מזל טוב לרב יהושוע וחנה טשרנפסקי להולדת בנם
 
 
עשה לך רב - שאלה שנשאלה באתר הישיבה

 

מיעוט בנתינת צדקה למי שנתמעטו הכנסותיו

שאלה:

שלום לרב!
רגילים היינו לתת צדקה בהוראות קבע לכמה מוסדות תורה וחסד, וכן להרבות בקמחא דפסחא וכדו'.
לאחרונה התמעטו הכנסותינו ואף שכעת אנו עדיין יכולים לתרום כרגיל לא נוכל לעמוד בזה לטווח ארוך. ולכן רצינו לשאול מבחינה הלכתית ומבחינה אמונית:
א.הלכתית - האם עלינו לצמצם/להפסיק בנתינת הצדקה בתקופה זו בהתאם להכנסותינו או שמא יש להמשיך לתת כדאשתקד כיוון שכך נהגנו בקביעות?
ב.אמונית - האם יש לצמצם בנתינת הצדקה או להמשיך כרגיל משום שאין מפסידים מנתינת צדקה?


התשובה:

המשיב: מו"ר הרב אביגדר נבנצל שליט"א

שלום רב,

א. הלכתית: אם זה היה בלי נדר - אפשר לצמצם.

ב. אמונית: לא כל אחד יכול לסמוך על הנס.