English Español
צרו קשר

חדשות ואירועים

חזרה לרשימת חדשות

גליון 140 - פרשת כי תבוא התשע"ז

 לצפייה מיטבית הקש כאן!


בית הישיבה מאחל לכם ולכל בני משפחותיכם שנה טובה ומתוקה, כתיבה וחתימה טובה! 
קריאה מהנה ושבת שלום!
!שיר היובל של ישיבת הכותל - ישמחו במלכותך
לשולחן שבת

הרב ארי קוטלר שליט''א 

"ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה"
 
ישנה חשיבות גדולה בעיני, כחלק מהדרך של ישיבת הסדר, להעריך את הזמן הקדוש שיש לנו - הן בתוך ארבע הקירות של ביהמ"ד והן כאשר יוצאים החוצה אל מעבר להן, הן אם מדובר בקוצים של השדה בצבא הגנה לישראל והן אם מדובר ב'קוצים' של שדה האקדמיה ושוק העבודה. ישנם אתגרים ושלבי התפתחות בבניית האישיות של עבד ה' הקיימים בכל המצבים.

בפרשתנו באמצע הברכות והקללות יש את הפסוק:" בָּר֥וּךְ אַתָּ֖ה בָּעִ֑יר וּבָר֥וּךְ אַתָּ֖ה בַּשָּׂדֶֽה" שחז"ל דורשים בכמה מובנים, וננסה להוסיף מבט נוסף למצבי 'השדה' השונים.
מה היחס בין שני חלקי הפסוק? מה ברכת העיר ומה ברכת השדה מסמלות? נציג שני פירושים בקיצור:  
יש מפרשים (דעת זקנים בעלי תוספות) שמדובר על שני סוגי מצוות המשפיעים ברכה על מי שמקיימם- מצוות שמקיימים בעיר כסוכה מזוזה ומעקה. ומצוות בשדה כגון לקט שכחה ופאה.
הרש"ר הירש מסביר את היחס - אל תחשוב כמו המון עמי הארץ האומרים ומאמינים שכסף או הברכה בשדה היא שמביאה שמחה ואושר בחיים, אלה באמת שברוך אתה בעיר הוא כצעד ערכי והכנה נפשית ומשפחתית המשפיעה על חיי החברה כולה, וז"ל: "אלא בניגוד לתופעות הכלכליות הרגילות לא הברכה בשדה תביא לידי ברכה בעיר, אלא: ברוך אתה בעיר, ולפיכך - וברוך אתה בשדה...הואיל ויסוד חיי היחיד והעם הוא טהרה מוסרית ואחריתם קיום מצוות הצדק והחסד, יתן לך ה' את ברכתו בשדה….".

אם ניתן, נרצה להוסיף מבט נוסף המלמד שהברכה יכולה לבוא מהשדה מזווית אחרת. באמת ה'ברוך בעיר' נובע מברכת השדה. איך זה בא לידי ביטוי? היציאה לשדה מתוך האידיאליזם של הרצון להשפיע ולעשות טוב גורמת שיישובו של עם ישראל יהיה יותר שלם, החיילים המתמסרים בכל האימונים והמדס"ים, הסטודנטים שלומדים יום ולילה בשביל לסיים את התואר, והעובדים בשוק העבודה המוסרים נפשם בשביל פרנסתם ובשביל קידום המדינה – כל אלה משפיעים על עם ישראל שיוכל לקבל את הברכה בעיר.
הרבה פעמים יש בדיחות של אמהות על ריח הבגדים של חיילינו. בעומק יש את הריח של ריח הניחוח שבזכותם ייבנה בית המקדש שקרוי שדה.
" וַיִּגַּשׁ֙ וַיִּשַּׁק־ל֔וֹ וַיָּ֛רַח אֶת־רֵ֥יחַ בְּגָדָ֖יו וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ וַיֹּ֗אמֶר רְאֵה֙ רֵ֣יחַ בְּנִ֔י כְּרֵ֣יחַ שָׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בֵּרֲכ֖וֹ יְקֹוָֽק" (עיין בעל הטורים ותרגום יונתן) 

 
מתוך השיחה השבועית

       מו"ר הגאון הרב אביגדר נבנצל שליט"א -    5385b0c7-7466-4549-8e89-8ed0acace130.gif    
 
"כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה - הָאֱלֹקִים יָבִא בְמִשְׁפָּט"
התורה אומרת: "וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ". לכאורה היה מספיק לומר "כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ", בלי "וְהָיָה", [כמו בפרשה הקודמת, שנאמר שם: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה" (דברים כא, י), ולא "וְהָיָה כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה"]. חשבתי לבאר על דרך הרמז, למה נאמר "וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ"? מפני שהפרשה הקודמת מסיימת ב"תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק" (שם כה, יט), והרי אין השם שלם עד שימחה שמו של עמלק (רש"י שמות יז, טז), לכן מתחילה פרשתנו ב"וְהָיָה", שהן אותיות שם הויה; לרמז, שאחרי שנמחה שמו של עמלק - השם שלם.
ובאמת, בפרשה הקודמת יש לנו לא רק את "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק" (דברים כה, יז), אלא גם את "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֶיךָ לְמִרְיָם" (שם כד, ט). אולי סמיכות הענינים באה לרמז לנו, שהשגחת ה' שוה בכל דבר. מרים הצדקת נכשלה בחטא קטן, ועמלק הוא רשע מרושע ומורד בקב"ה ובכל מה ששיך, ובכל זאת - על שניהם יש זכירה. כי השגחת ה' היא על כל דבר, בין על עבירה קטנה של האדם הכי צדיק, ובין על עבירה גדולה של האדם הכי רשע. על הכל ה' משגיח.
זה הרי היסוד של ברכת זכרונות שאומרים בר"ה, בה אנו אומרים שה' זוכר את כל הדברים, ואין דבר שלא בא בחשבון. "אין דבר נעלם ממך, ואין נסתר מנגד עיניך". הכל בא בחשבון, והכל מדוקדק. אמנם מרים היא צדקת וזוכה לחיי עוה"ב, ועמלק זוכה שימח שמו וזכרו מתחת השמים, אבל על הכל יש השגחה, והכל בא במשקל ובמשפט.
על אשתו של הגר"א ז"ל מסופר, שקבעה עם חברתה הטובה, שמי שתגיע ראשונה לעולם האמת - תתגלה בחלום לחברתה, ותספר לה מה נעשה שם, בעולם העליון. לימים נפטרה החברה לבית עולמה, ואכן לאחר זמן מה היא התגלתה אל אשת הגר"א בחלום, ואמרה לה: "לא מרשים לי לספר לך הרבה, אבל דבר אחד הִרשו לי לספר לך. זוכרת שהלכנו פעם לאסוף צדקה, וראינו מרחוק את פלונית ונפנפנו לה בידינו כדי לעצור אותה ולקחת ממנה צדקה? - גם את אותו נפנוף קל הזכירו לי בעולם האמת"! הרי שאפילו נפנוף קל בַּיד מביאים בחשבון בשמים[i].
והסתפקתי במעשה זה, מה הכונה בו. האם הכונה היא שאת טירחת הנפנוף ביד, גם אותה מביאים בחשבון הזכויות, או אולי הכונה היא להפך, שאותו נפנוף ביד לא היה לפי כבודה של אותה אשה. אולי לפי כבודה היה צריך לגשת אליה, ולא לנפנף לה ביד מרחוק, וא"כ הנפנוף הצטרף בשמים לחשבון העבירות, ולא לחשבון הזכויות. ויכול גם להיות, ששני הדברים נכונים. אותו מעשה עצמו, יכול להצטרף גם לחשבון הזכויות וגם לחשבון העבירות. אינני אומר ח"ו שכך היה אצל אשת הגר"א, אבל כעקרון יתכן, שעל מעשה אחד שאדם עושה יש גם חשבון לזכות וגם חשבון לחובה, כמו שהגמרא אומרת (חגיגה ה, א), "כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה - הָאֱלֹקִים יָבִא בְמִשְׁפָּט... אִם טוֹב וְאִם רָע" (קהלת יב, יד). מה פירוש "אִם טוֹב וְאִם רָע", שמשמע מזה שאף מעשה "טוֹב" מביא האלקים במשפט? - זה הנותן צדקה לעני בפרהסיא (חגיגה שם). הנותן צדקה לעני בפרהסיא, עשה מצוה גדולה, ובודאי יקבל שכר על כך. אבל חוץ מזה, יביאו אותו גם במשפט על המעשה הזה, מפני שנתן את הצדקה בפרהסיא, ובכך בייש את העני. אם העני מבקש צדקה בפרהסיא - אז אפשר וצריך לתת לו בפרהסיא. אבל אם העני לא רוצה לקבל בפרהסיא - יש לתת לו בצינעה, ולא לביישו. הרי, שכל דבר קטן בא במשפט, וגם בתוך מעשה אחד יתכן שיהיה חלק טוב וחלק רע. על החלק הטוב יקבל שכר, ועל החלק הרע - יביא האלקים את האדם במשפט.
 

[i]. המעשה מובא בספר "שערי אורה" להגאון רבי מאיר צבי ברגמן שליט"א, חתנו של הגרא"מ שך זצ"ל (ח"ב עמ' פ"א), בשם הגרי"ז מבריסק זצוק"ל, שסיפר, שעובדא זו מקובלת בביתם איש מפי איש עד הגר"ח מוולאז'ין זצ"ל (תלמידו של הגר"א ז"ל). [מהספר "שערי אורה" הועתק מעשה זה גם אל הקובץ התורני "ישורון" (שנת תשנ"ט עמ' תשי"ז)].
ועי' בגמ' (סוטה מו, ב) על כנעני אחד שעזר לישראל בכיבוש הארץ, שהראה להם את מבוא העיר בית אֵ-ל, שמשם יוכלו להכנס ולכבשה. ואמרו בגמרא: "במה הראה להם? - חזקיה אמר, בפיו עקם להם. ר' יוחנן אמר, באצבעו הראה להם". הרי שעשה מעשה קלוש וזניח, ואעפ"כ זכה עבור מעשה זה לשכר גדול ועצום, "לו ולזרעו עד סוף כל הדורות", כמבואר בגמ' (שם).
מתוך לבניינה של תורה

     מו"ר רה"י הרב ברוך וידר שליט"א    79cb32f5-9dba-43a0-ac46-c615b46a75b4.gif 

---  ''ואני קרבת אלקים לי טוב" --- 
"נעם התשובה"
...בסופו של הספר "אורות התשובה"[1], בו אנו עוסקים בימי אלול, ישנו מאמר נפלא ששמו: "התשובה והשלום". הרב זצ"ל פותח אותו במילים: "אחים יקרים, הכואבים את כאב עמנו". הוא פונה ל"אחים יקרים". הרב התכוון למילים אלו בכל משמעותן, כך אכן הוא הרגיש. הרב קורא להם להתבונן בכך שעם ישראל מצוי בעיצומו של תהליך גאולִי ההולך ומתקדם. ...אמנם, הדבר שהוא המעכב הראשי בפרט בנוגע למצבו הרוחני של כלל ישראל על כל מדרגותיו השונות - "הוא המושג של ציור התשובה", המשמעות של "מושג התשובה" עבורנו. מושג זה "המקושר, שלא על פי האמת" – למרות שהדבר איננו אמתי, מכל מקום בתת-הכרתנו מושג זה מתקשר "רק עם דלדול נפש, עם חולשה, ורפיון והנמכת החיים". האדם מרגיש שהתשובה תעורר בו רק חנק ודלדול נפש.
לדוגמא, לפעמים חש האדם שהמסגרת הישיבתית מהווה עבורו גורם חונק או מצמצם. לעומת תקופת בין הזמנים או תקופת השירות בצבא, בהן פרח ונהנה, מששב לספסלי הישיבה הוא חש כי קשה לו לשקוד שלושה סדרים, מכביד עליו הצורך בבדיקה עצמית ובחשבון נפש בענייני בין אדם למקום ובין אדם לחברו. הוא מרגיש כי לא נוח לו עם הצורך לעמוד בזמנים ועם התמודדות מול ה'אני' בעומדו נוכח בורא העולם בתפילה או בבקשת סליחות.
בדומה לכך, הציבור הכללי במדינת ישראל חושש מאוד מפני היהדות. אני סבור שרוב הישראלים לאמתו של דבר מעוניינים שילדיהם יקבלו תכנים של יהדות. אם כן, ממה הם מפחדים? מדוע הם חשים מאוימים? התשובה היא שמושג "היהדות" נשמע להם חונק, מגביל ומצמצם.
התיקון הכללי אמור להתבצע דרך משרד החינוך והתרבות, שהרי התרבות הנכונה היא התשובה. אולם, ברגע ששומעים את מילה זו אנשים חוששים שמא יחזירו אותם בתשובה ושומרים מרחק. מרחוק הדברים נראים להם כמעוררי חשש ופחד, נראים כמצמצמים ומחלישים – אולם, כאשר תלמידי "התיכון הריאלי" בחיפה מסיימים את לימודם בבית מדרש זה הם יוצאים בתחושה אחרת.
 
"וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה" 
הדבר העיקרי שהרב עוסק במאמר זה הוא תשובתו של כל  כלל ישראל, אך עיקרון זה נכון גם ביחס לתוכן התשובה של כל יחיד ויחיד.
עם יד על הלב, הרגשה זו קיימת בכל אחד ואחד מאיתנו. ....באגרת זו הרב משרטט את המתווה של חיבור זה: "ביסוד הכל", הדבר הראשון והיסודי הוא ש"צריכה לבוא הסברה כללית של בטחון-התשובה ועוצם-השלווה ושמחת-עוז" - שמחה שנותנת עוז וכוח -"שצריכה להיות מתלבשת הנפש של כל איש אשר אור התשובה מאיר בנשמתו". כותב הרב שהדבר הראשון שיש לבאר לכל הנכנס בשערי "אלול" הוא שהתשובה נותנת יציבות. התשובה אינה מדלדלת את החיים, אלא נותנת ביטחון ושלווה. אשתמש במילה השגורה בפינו - התשובה עושה לאדם טוב, היא נותנת לו 'כיף' בנפש. בדיוק להפך מהאופן בו העולם מתארים אותה לעצמם!
באחת מפסקאות הספר[5] יכתוב הרב שאם תשובה מביאה את האדם לידי עצבות אין לו ללכת בדרך זו. זוהי אינה הכוונה של "תשובה". הכוונה של "תשובה" היא שמחה, התחדשות והרגשה טובה.
ממשיך הרב באגרת זו ואומר שיחד עם זאת יש להסביר שתחושה נעימה זו אינה מפירה "יראה תתאה", חלילה. "יראה תתאה" היא יראה נמוכה, היראה והפחד מהעונש, המחזקת את הזהירות מהיכשלות בעבירה. מדגיש הרב שגם כאשר מדברים על תשובה מאהבה - כפי שאכן ישנה נטייה לכך בדורנו[6] - חשוב להסביר שאין על אהבה ושמחה אלו לקלקל את יראת השמיים והזהירות בפרטי מצוות.
 
[1] עמודים קנג-קנה, במהדורת אור עציון
[2] עי' רמב"ם, הלכות תשובה, פרק ז, הלכה ה: "כל הנביאים כולן צוו על התשובה ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין".
[3] עיי"ש שם פרק ד
[4] אגרות הראיה, חלק ב, אגרת שעח, עמודים לו-לז
[5] פרק יד, אות יא
[6] כפי שהאריך הרב זצ"ל לבאר במאמר ה"דור" ובמקומות נוספים
פינת גדולי ישראל 

ר' משה סופר – החת"ם סופר
 
הרב משה סופר (שרייבר) נולד בפרנקפורט (ז' בתשרי ה'תקכ"ג,  – כ"ה בתשרי ה'ת"ר 1762 1839), נודע בכינוי החת"ס (על שם ספרו חידושי תורת משה), ראש ישיבה ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים. תרם תרומה מכרעת לעיצוב ההשקפה היהודית-אורתודוקסית. אביו היה סופר סתםוממקצוע זה נגזר שם המשפחה, למד אצל ר' נתן אדלר - רב שנחשב לרבו המובהק, ואף שימש לו כתחליף לאב. כמו כן למד גם אצל הרב פנחס הורוביץ מחבר ספר ההפלאה ואצל הרב טיבלי שייער במיינץחוץ מלימודיו התורניים למד גם מתמטיקהאסטרונומיה והיסטוריה כללית, אצל הרב טיבלי. החת"ם סופר התנגד לשיטת הפלפול וצידד בלימוד פשט ובקיאות, שלתפיסתו מביא לאמת. הוא סבר שיש ללמוד כדי להגיע למסקנות הלכתיות, ולא לשם לימוד השקלא וטריא התלמודי כשלעצמו. התחתן בנישואין שניים עם בתו של הגרעק"א. 

מתוך ויקיפדיה, עריכה - זיו ששון ארזי
 
'ופניהם איש אל  אחיו' - הפינה של בניין הבית 

התחדשות בזוגיות (ח"ב)/ הרב אריאל וידר שליט"א
בפעם שעברה דיברנו על הצורך בהתחדשות, דיברנו על הגורמים המשפיעים עלינו, וגורמים לנו להתחדש.
עתה נוסיף ונדבר על ההתחדשות מבחינה נפשית –
אני רוצה להעלות רעיון , רעיון להתחדשות, ישנם מימדים שונים וכולם נכונים המשותף לכולם הוא שלא עומדים במקום, לרוב כשאנו רוצים התחדשות עולה לנו דברים 'בומבסטיים', משהו משמעותי, ועוד, זה ודאי נכון שיש מקום למשהו חדשני ומיוחד, אבל אם זה משהו חד פעמי זה לא מספיק, אולי אם יש קביעות, לעשות משהו מיוחד פעם בשנה. 
אנו רוצים לבנות משהו גדול , בית גדול וקדוש, אוהב ומכיל , בית של אמון והדדיות ועוד ועוד מילים גבוהות, קשה מאוד להגיע אל הגודל הזה באופן ישיר, הדרך אליו עוברת בבניית הפרטים הקטנים, כשאנו מדברים על התחדשות בזוגיות, הדרך הנכונה יותר היא לקחת נקודה קטנה ולעבוד עליה, להוסיף אותה, וכן! לקנות אותה לבית שלנו, זוהי התחדשות אמיתית.
כשאנו עוצרים את השגרה ויוצאים למסעדה, ערב בבית, חופש זוגי [כן,בלי הילדים...], ואז יותר פנויים לחשוב על התהליכים שעברנו אנחנו יכולים לראות את הגודל המדהים שנוצר על ידי אותם דברים קטנים שהוספנו ושדרגנו עם השנים, אם מתקדמים בבניית הבית כל הזמן זה התחדשות בלתי פוסקת, התחושה המיוחדת שזה נותן שווה יותר מכל חוויה חולפת [שהיא גם חשובה].
לסיכום –
  1. הרגל קטן חדש- חודש להביא פרחים לשבת,הודעת סמס מיוחדת, [מקובלנו מרבותינו שבתשובה מתחילים מקבלה של זמן קצר ואם כן אותו הדבר כאן].
  2. דבר שאנו רגילים לעשות אותו אבל לשפצר אותו קצת, להיות יותר טובים...
  3. משהו שעשינו בעבר ועשה לנו טוב אבל הפסיק, בבחינת "חדש ימינו כקדם".
ועוד נקודה למחשבה בהקשר להתחדשות-
"פעמים רבות זוגות צעירים וגם מבוגרים רוצים להרגיש את האהבה ואת האחדות וכאשר אין הם מרגישים אותם הם חושבים שמשהו לא בסדר בקשר ביניהם, אך צריך לדעת שכל לחץ להרגיש את הדברים מונע את ההרגשה משום שהוא אינו מאפשר לבנות את הדברים בנחת באופן טבעי ואמיתי" [הרב בלייכר, שכינה ביניהם].
 
שבת שלום!
חדשות ועדכונים

"בין הזמנים" בתוכנית לבוגרי צבא בישיבת הכותל

בשבת האחרונה שבתו יחד בני התוכנית לבוגרי צבא בישיבת הכותל בקיבוץ שדה אליהו בצפון. התוכנית שהתחדשה בשנה האחרונה צוברת כוחות לקראת זמן אלול הבעל"ט בשבת משותפת של בני התוכנית. 

התוכנית לבוגרי צבא, שהולכת להכפיל את עצמה בשנה הבאה, מיועדת לבוגרי צבא שרוצים פסק זמן לפני מירוץ החיים, בלימוד משמעותי והכנה אמונית והלכתית בתוך בית המדרש של ישיבת הכותל. התוכנית כוללת מגורים וכלכלה במקום, אפשרות לשלב עבודה ולימודים בסביבת הישיבה יחד עם הכוונה מסודרת להמשך.
 

לפרטים: הרב גדי שלוין
052-607-1769

c0b07c1a-0b46-4a3f-a00a-7012235cb4c5.jpeg




 

סיקור פתיחת זמן אלול בישיבת הכותל


39858797-2b23-4dff-b015-d77b3a2c3adc.jpg

נשלמו ההכנות לקבלת בני שיעור א' ה'תשע"ח השנה בצורה מיוחדת ההתרגשות גדולה!

לאחר חופשת בין הזמנים וחגיגות היובל לאיחוד ירושלים וליסוד ישיבת הכותל בשנה שחלפה פותחת ישיבת הכותל את שנתה הנ"א עם כ90 בחורים חדשים העומדים להכנס בשערי הישיבה ביום שלישי הקרוב.

זמן אלול שפותח בצורה רשמית את שנה"ל תשע"ח ואת היובל השני לישיבת הכותל מתחיל מחר בהגעת כ-90 תלמידים מרחבי הארץ ומרחבי העולם. 
ישיבת ההסדר הכותל נמצאת בתנופה וכ350 תלמידיה יחבשו את ספסלי בית המדרש בהכנה תורנית ועיונית לקראת החגים הבעל"ט. "המסכת הנלמדת- יומא" מכריזה המודעה בלוח המודעות של הישיבה- כסימן לכך שהשנה יעסקו הבחורים בדיני יום הכיפורים במהלך החודש הקרוב. לימוד עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים בבית המדרש של ישיבת הכותל סמוך ונראה למקום קודש הקודשים מקבל משמעות מיוחדת וייחודית. 
ישיבת הכותל מאמינה שהפסיפס והחיבור הנכון שבין הבחורים המבוגרים לצעירים ובין בני א"י ובני חו"ל יחד עם רמי"ם ת"ח מסורים ימשיך את ההצלחה של השנים האחרונות. 
חינוך, לתורה, אמונה, ציונות, א"י ומסירות נפש ממשיך את העשייה הברוכה של הישיבה בהעמדת אלפי בוגרים בכל שדות העשייה והחינוך בעמ"י בכלל ובציונות הדתית בפרט.
השנה, כ35 בנ"י חו"ל שהגיעו בשנה שעברה "לשנה אחת" לארץ ימשיכו את לימודיהם בישיבה לשנה נוספת לקראת גיוס משמעותי כ"חיילים בודדים" לצה"ל יחד עם חבריהם הישראליים משיעור ב' בישיבה.
 
ראש הישיבה הרב ברוך וידר   מברך את התלמידים החדשים והותיקים הנכנסים בשערי הישיבה בברכת הצלחה בלימוד ובבניין האישיות- "האתגרים המיוחדים שעוברים על בני הנוער בדורנו מחייבים אותנו לתוספת השקעה, חידוש ורצינות".
מנהל הישיבה מוטי ג'רבי- מציין שבמוסדות ישיבת הכותל מתחילים כ140 תלמידים חדשים יחד עם תלמידי מכינת ידידיה שע"י ישיבת הכותל שפותחת את השנה במשכנה במשואות יצחק הישנה שבגוש עציון. "אנו מברכים את כל התלמידים בכלל ואת התלמידים החדשים בפרט בשנת לימוד פוריה" "ישיבת הכותל זכתה לחדש את פני חדר האוכל המרכזי בישיבה בקיץ האחרון ובכך אנחנו ממשיכים לחבר ישן וחדש בכל התחומים, מתוך תקווה להמשך בניין ותקווה לבניין בית המקדש במהרה בימינו"

השבת הראשונה הייתה מרוממת 'לעילא ולעילא', שירים וריקודים סוחפים ליוו את כל אווירת השבת, את השבת קיבלנו 'אצל' הגג עם תפילה מרוממת.
עוד זכינו בשבת זו להחזיר עטרה ליושנה עם חזרת מו"ר הרב הדרי שליט"א לישיבה וחזרת השיעור המיטולוגי של 07:15 לפני התפילה.
בהמשך השבת העביר מרן רה"י  הרב ברוך וידר שליט"א שיעור על הגירוש בעקבות יום שריפת בתי הכנסת בגוש קטיף, נושא השיעור - האם הגירוש היה בחירה אנושית או החלטה אלוקית.

השנה קיבל שיעור א' חיזוק מיוחד לפתיחת היום בדמות חברותות מיוחדות עם 8 אברכים שנבחרו למשימה - כחלק מהמהלך הישיבתי לחיזוק לימוד ה'סדר-בוקר' בישיבה, ומתוך כך קבלת דחיפה וכוחות להמשך היום כולו.

שיחת פתיחה לזמן אלול ושנה"ל ה'תשע"ח - ראש הישיבה הרב ברוך וידר שליט"א -  
לצפיה בשיחה - לחץ כאן

 

שדרוג חדר האוכל של הישיבה

ב"ה זכינו השנה לשיפוץ משמעותי של חדר האוכל, בכניסה לחדר האוכל הוחלפו הכיורים הישנים בשוקת אחת גדולה ומפוארת, הריצוף הוחלף, התקרה והתאורה עוצבו מחדש וכל חדר האוכל קיבל פנים חדשות. מוזמנים לבקר!

0152b6d0-cc90-4a3c-93cb-c544a9b6e222.jpg


 41b13803-5212-4793-bf00-45cd2b1b83d4.jpg

c4961e68-257d-442b-8b56-91f505511509.jpg 


b2b84fb9-452e-4393-a20d-916811aa3fc6.jpg 

שיעור יומי של מו"ר הרב ח"י הדרי  שליט"א לחודש אלול



f6070709-7078-4e0a-9be3-26127fbbdbc1.jpg

בימים אלו בהם נפתחת השנה הנ"א לישיבת הכותל שהוקמה בט' באב תשכ"ז, התחילה הישיבה במיזם חדש של שליחת שיעורים יומיים קצרים מפי הרב חיים ישעיהו הדרי, נשיא הישיבה, לכלל הציבור ברשתות החברתיות השונות. 

הרב ח"י הדרי שעמד בראשות הישיבה כשלושה עשורים, ממשיך להעביר שיעורים בישיבה ובשבוע האחרון התחדשו שיעוריו השבועיים, בימי שישי במסגרת כולל יום השישי לציבור הרחב בסביבת הישיבה ובשבתות לבני הישיבה לפני תפילת שחרית.
 
וכך כתב אחד מבוגרי הישיבה הותיקים ר' אליעזר שפר:
"ואשיבה שופטיך כבראשונה: 
בסימן פרשת השבוע: שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ פתח הרב ישעיהו חיים הדרי הי"ו את השיעור השבוע שלו בכולל יום השיש...י" ביום ג' באלול תשע"ז, בישיבת הכותל בשנת היובל להיווסדה של הישיבה, במחצית היובל לתחילתו של כולל יום השישי ויום פטירתו של הראי"ה קוק זצ"ל, ושאל: על מי מוטלת האחריות למנות את השופטים והשוטרים ומי מוסמך לבחור אותם?
לאחר שהביא דברים מהמקורות על ההכנות של חודש אלול, הנחשבות כמצוות, ותיבל את השיעור במעשה שהיה בין הרב צבי יהודה קוק זצ"ל והפרופ' מרטין בובר סיים את השיעור ואמר: ויש אומרים שכל אחד ואחד נושא באחריות אישית למינוי שופטים ושטרים על השערים והפתחים של עצמו (ראיה, שמיעהו כד'), כי הרי התורה אומרת "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך". (ראו בזוהר הקדוש ובספר "עבודת ישראל" של רבי ישראל הופשטיין, המגיד מקוז'ניץ.)"

  
* לקישור ללניק לצפייה לשיעור הראשון 

הבשורה האחרונה מבית מדרשה של ישיבת הכותל היא שליחת שיעורים קצרים יומיים במהלך חודש אלול בקבוצות הווטסאפ, באתר הישיבה, בערוץ היוטיוב של הישיבה ובדף הפייסבוק של הישיבה.

 
רישום לעמוד היוטיוב של הישיבה:
https://youtu.be/Jm6LMRV0iq0 
צפייה ומעקב אחרי עמוד הפייסבוק של הישיבה:
https://www.facebook.com/YeshivatHakotelIsrael/ 
הצטרפות לקבוצת הווטסאפ של עדכוני ושיעורי הרב ח"י הדרי:
https://chat.whatsapp.com/7ULNme6ML2D4AYdRvj5GH1




 



אב תשע"ז:

 
  • מזל טוב לאריאל אשכנזי לרגל אירוסיו

  • מזל טוב לעמיחי ואביבית לחמי לרגל הולדת הבת (מחזור לט)

  • מזל טוב ליונה ומיכל בודו (שיעור ו') לרגל הולדת בתם הבכורה

  • מזל טוב לאביעד ונעמה זקס (מחזור מ') לרגל הולדת בנם הבכור

עשה לך רב - שאלה שנשאלה באתר הישיבה

להטריח זקן או להתפלל בנחת

שאלה:

שלום רב,

אני יושב מאחורי אדם מאוד מבוגר, תמיד לפני תפילת שמונה עשרה הוא מאפשר לי לצאת מהשורה ולהתפלל לפניו, מכיוון שלי לוקח להתפלל יותר זמן ממנו.

לאחרונה הוא מאוד מתקשה ללכת/לזוז ואני כל פעם מתלבט מה לעשות, האם בכל זאת להטריח אותו או להתפלל מהר את תפילת שמונה על מנת שהוא לא יצטרך להמתין לי?


התשובה:

המשיב: מו"ר הרב אביגדר נבנצל שליט"א

אתה יכול להטות את כיוון התפילה שלך ולהתפלל קצת בזוית אליו ובכך אין הוא צריך להמתין לך. אם אין הוא שם לב לשינוי, אפשר לעורר את תשומת לבו לכך, ואף לומר לו בפירוש שאין הוא צריך להמתין עבורך

א. מערכת - זיו ששון ארזי