English Español
צרו קשר

חדשות ואירועים

חזרה לרשימת חדשות

עלון בוגרים - ישיבת הכותל! פרשת וישלח

גליון 142 - פרשת וישלח, כסלו התשע"ח 
 
בית הישיבה מאחל לכם ולכל בני משפחותיכם חג חנוכה שמח! 
קריאה מהנה ושבת שלום!
!שיר היובל של ישיבת הכותל - ישמחו במלכותך
לשולחן שבת

הרב בנימין יגר שליט''א 

"בית-אל עיר התכלת"
 
א. "אנוכי הא-ל בית אל אשר משחת שם מציבה אשר נדרת לי נדר, עתה קום צא מן הארץ הזאת..." [לא, יג]
הקב"ה בהתגלותו ליעקב מופיע ב"כינוי" חדש, שם חדש, אנוכי ה', הקשור המופיע בבית אל. מדוע ומה משמעות חידוש זה?
יעקב יוצא לכיוון א"י ומגמת פניו: בית אל. ועל גבול הארץ, נאבק, מנצח ודורש: "כי אם ברכתני", והמלאך מתחנן: "בכה ויתחנן לו: בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו" [הושע יב, ה] ומפרש רש"י:
"סופך שהקב"ה נגלה אליך בבית אל ושם הוא מברכך.." [לב, כט, שם]
יעקב מתעכב בשכם. ומסתבכת פרשת דינה, והקב"ה מורהו:
"קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח"
"אמר ר' יוסי, מיד התחיל נוטל עצה מן השבטים שיעלו עמו ; אמרו לו להיכן?
אמר להם למקום שאמר לי יוצרי: קום עלה בית אל..." [תנחומא ישן וישלח כא']
והוסיפו ז"ל להדגיש חשיבות עלייתו לבית אל:
"לפי שאחרת בדרך נענשת ובא לך זאת מבתך" ! [ב"ר, וברש"י]
ויעקב מורה לאנשיו:
"ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שם מזבח לא-ל העונה אותי ביום צרתי... ויבא יעקב לוזה... היא בית אל"
ושם הקב"ה מברכו ומחדש את שמו :
"ישראל יהיה שמך... פרה ורבה... ואת הארץ... לך אתננה... ויקרא... שם המקום... בית אל" [לה, י-טו]
 
ב.  את לוז אנו פוגשים, עם כיבוש הארץ ע"י עם ישראל:
"ויעלו בית יוסף גם הם בית אל... ושם העיר לפנים לוז. וייראו השומרים איש יוצא מן העיר ויאמרו לו : הראנו נא מבוא העיר ועשינו עמך חסד ויראם... ויכו את העיר... ואת האיש ואת כל משפחתו, שלחו. וילך האיש ויבן עיר ויקרא שמה לוז..." [שופטים א', כב,]
לאותה העיר לוז, מעלות מופלגות:
"היא לוז שצובעין בה תכלת... סנחריב לא בלבלה, נבוכדנצר לא החריבה ואף מלאך המוות אין לו רשות לעבור בה..." [סוטה מו:]
מה פשר דרשה זו? מדוע נמניין תכונותיה המופלגות?
מנמקת הגמ', שעיר זו, יסודותיה-בחסד :
"ומה כנעני זה, שלא דיבר בפיהו (כאשר שאלהו חיילי יהושע היכן כניסת הסתר לעיר לוז) ולא הלך ברגליו ("אלא ויראם באצבעו"), גרם הצלה לו ולזרעו עד סוף כל הדורות"
ומפרטת שם הגמ' בערכה של מצוות ליווי אורח, חסד עד לפרט האחרון.
ומבאר הרב דסלר:
"והעניין, שעיר לוז מרמזת למידת החסד, שכל הגלויות והחורבות לא יכלו לעוקרה..."
 
ובעקבות הדברים, מוסיף ומבאר מדרש נוסף העוסק בעיר לוז:
"הני תרי כושאי ("שהיו יפים"), אליחרף ואחיה... סופרים דשלמה הוו"
ושמע שלמה ממלאך המוות, שהגיע יומם, והוא נצטווה : "קא בעי מיניאי הני תרתי כושאי". ושלמה החליט לנסות ולהצילם, כיצד: "שדרינהו למחוזא דלוז" וכ' ע"ש [סוכה נג.].
ומה חשב להועיל להם, בזה ששילחם ללוז? מבאר הגר"א דסלר:
"שהעיר לוז מרמזת למידת החסד... ומי שהוא "בתוכה" היינו שכל עצמו חסד..., שלחם שלמה לשם, כי חשב שאם כבר השלימו חלקם בתורה... אולי עדיין יהיה להם חלק בגמילות חסדים..." [מכמ"א ד' 210]
 
ג.  ירושלים הינה שער השמים. מקום תורה ועבודה. כי מציון תצא תורה. בה יושבין הסנהדרין. בה עומד המזבח. שם עבדו את ה', התפללו, אברהם ויצחק, העוקד והנעקד.
יעקב "יושב אוהלים", אוהלי סבו, אביו, עבר. והנה יעקב יוצא לחרן. עם צאתו מבית אביו, מחברון, הוא מחדש צד נוסף בעבודת ה'. הוא לא מתפלל במקום בו התפללו אבותיו, חולף על פני הר המוריה, ממשיך בדרכו, ורק שמגיע לחרן, לעולם של "חרון אף", חוזר להתפלל, חוזר למקום ולאופן נוסף של עבודת ה' של יעקב. וה' מסכים עמו: שם מתגלה אליו, ומבטיחו הבטחות מופלגות, משנה את שמו וכ'. כי בית אל היא "מקום", אופן, עבודת ה' שמחדש יעקב.
 
בית אל מסמלת את ההוצאה לפועל, את המימוש, של "התאוריה", של למוד תורה, אותה מסמל הר המוריה. אברהם ויצחק למדו והפיצו "תורה": יעקב מביאה לעולם המעשה.
 
הר המוריה, קופץ, ו"מתלבש" על בית אל, ללמדנו שאין הפרדה בין שנות חייו של יעקב בהיותו יושב אוהלים בחינת ירושלים, ולשנותיו ב"בית אל", ושאת התורה הוא עומד לישם בפועל בחייו המעשיים, הארציים שמתחילים עתה. ומכוח שילוב זה, בלוז, עיר התכלת, תכלת המחברת ארץ ושמים, בה זוכה לכל ההתגלויות ולכל השלמויות.
 
 
מתוך השיחה השבועית

       מו"ר הגאון הרב אביגדר נבנצל שליט"א -    5385b0c7-7466-4549-8e89-8ed0acace130.gif    
 
"וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב" - שורש המתייוונים והצדוקים


התורה מספרת על יעקב אבינו: "וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא, וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו... וַיַּעֲבִרֵם אֶת הַנָּחַל... וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ, וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר" (בראשית לב, כג-כה). מי היה ה"אִישׁ" שנאבק עם יעקב אבינו? - "פירשו רבותינו זכרונם לברכה, שהוא שָׂרוֹ של עשו"[i] (רש"י שם). שָׂרוֹ של עשו נטפל ליעקב, ונאבק עמו כל הלילה, עד עלות השחר. "וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ, וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ" (שם, כו). יעקב יוצא מהמאבק הלילי כשהוא "צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ" (שם, לב).
מה משמעותה של צליעה זו? - כבר הזכרנו (לפני שבועים), שלצליעה זו שתי משמעויות. משמעות פרטית ליעקב, ומשמעות כללית לכלל ישראל. המשמעות הפרטית היא, שיעקב כבר לא איש תם. הוא נעשה בעל מום, ונפסל לעבודת הקרבנות. למה רצה שרו של עשו לפסול את יעקב לעבודה? - שהרי כל מה שנטל יעקב את הבכורה מֵעֵשָׂו היה, מפני שהעבודה בבכורות, ורצה יעקב לעבוד במקום עשו, כי עשו היה רשע, ומחמת רשעו לא היה ראוי להקריב קרבנות לה' (רש"י שם כה, לא). ["זֶבַח רְשָׁעִים - תּוֹעֲבַת ה'" (משלי טו, ח)]. לכן נגע שָׂרוֹ של עשו בכף ירך יעקב, כדי להפכו לבעל מום ולפסלו מן העבודה (בעל הטורים בראשית לב, כו), ובכך למנוע ממנו לממֵש את הבכורה - שהושגה, לדעתו של עשו, בדרכי מרמה (עי' בראשית כז, לו)[ii].
אלא שמהצליעה הפרטית מתרפא יעקב מהר מאד. מיד אחר כך נאמר, "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם" (שם לג, יח). שלם - שנתרפא מצלעתו (רש"י שם), וחזר להיות כשר לעבודה. ובכל זאת, מה שכן נשאר מהצליעה הזו, היא הצליעה הכללית שנגרמה ע"י המלאך - הצליעה של כלל ישראל. בפגיעתו של המלאך ביעקב, מצליח שָׂרוֹ של עשו להכניס טומאה לכלל ישראל. הפגיעה הרי היתה בלילה, ולילה רומז על זמן הגלות. לכן יעקב איננו שלם בזמן הגלות. הוא צולע על ירכו. יוצאים ממנו מתייונים, צדוקים, ביתוסים, קראים, מומרים, משכילים, אפיקורסים, רפורמים, חילונים, כל אלו באים מהפגיעה שפגע שרו של עשו בכף ירך יעקב.
עד מתי תורגש הפגיעה הזו בעם ישראל? - אומר הפסוק: "וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר". "כלומר, עד שיעלה שחר לישראל - ישועת ישראל, שהוא דומה לשחר. כי הגלות דומה ללילה" (פסיקתא זוטרתא לב, אות כה. וכן מבואר בזוהר ח"א קע, א). כל זמן הגלות נסבול מהטומאה שהכניס שרו של עשו בכלל ישראל. כשיעלה השחר ותגיע הגאולה - הטומאה תסתלק. אבל עד אז - "וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ". עד אז - עַם ישראל צולע...

לימוד תורה - תיקון צליעתו של יעקב 
התפקיד שלנו הוא לנסות לתקן פגימה זו בעצמנו. להשתדל כמה שאפשר שיעקב יחזור להיות "איש תם". שלא יהיו חילונים וכופרים, אלא כולם יהיו עבדי ה'. מי שזוכה לעסוק בזה, לקרב את מי שצריך לקרב, זהו דבר גדול מאד.
הגמרא הרי אומרת, "כל המלמד את בן חבירו תורה, זוכה ויושב בישיבה של מעלה, שנאמר: אִם תָּשׁוּב וַאֲשִׁיבְךָ, לְפָנַי תַּעֲמֹד (ירמיהו טו, יט). וכל המלמד את בן עם הארץ תורה, אפילו הקב"ה גוזר גזירה - מבטלה בשבילו, שנאמר: וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל, כְּפִי תִהְיֶה (שם)". כח פיך יהיה כמו כח פי. שאם ח"ו אגזור גזירה רעה על ישראל, תוכל לבטלה (ב"מ פה, א). לכן חשוב מאד להוציא יקר מזולל. אשרי מי שעוסק בקירוב רחוקים ועמי הארצות.
אבל גם מי שלא עוסק בקירוב, רק יושב ולומד תורה, בעצם לימוד התורה שלו הוא מתקן את הצליעה של יעקב. כל חיזוק בתורה וביראת שמים, מתקן את הצליעה של יעקב. הנביא אומר, "וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ, לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ" (ישעיהו נא, טז). שע"י שאדם לומד תורה ("וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ"), הוא נוטע שמים ויוסד ארץ (סנה' צט, ב). עולמות רוחניים שלמים נבראים ונבנים מכל דיבור של תורה שאדם מוציא מפיו[i]! (עי' "נפש החיים" שער ד' פי"ב) כמו כן, הוא מקרב בזה את הגאולה, כפי שדורשת הגמרא מהמשך הפסוק - "וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה" (סנה' שם). כל מלה שיהודי לומד, מקרבת את הגאולה. גם זו דרך לתקן את הצליעה של כלל ישראל. והיא עיקר.
 
[i]. ובמשנה נקראו תלמידי חכמים "בַּנָּאִים" (מקואות פ"ט מ"ו), לפי "שעוסקין בבנינו של עולם כל ימיהן" (שבת קיד, א). "שכל חיותם וקיומם של העולמות כולם, הוא רק ע"י התורה הקדושה כשישראל עוסקין בה... ואילו היה העולם מקצהו ועד קצהו פנוי אף רגע אחד מעסק והתבוננות בתורה הקדושה - היו חוזרים כל העולמות לתהו ובהו" (נפש החיים שער א' פט"ז בהגה"ה). וכן אמרו: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה', וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ (ישעיהו נד, יג); אל תקרי בָּנַיִךְ, אלא בּוֹנַיִךְ" (ברכות סד, א). דבוניך, אלו תלמידי חכמים.
 
[i]. ושרו של עשו הוא סמא"ל (רש"י סוכה כט, א ד"ה אֱלֹהֶיהָ), וסמא"ל איהו יצר הרע (זוהר ח"ב מב, א).
[ii]. וכבר העירו, דכיון שפגיעת המלאך בכף ירך יעקב היתה מחמת השנאה והקפידא של עשו על נטילת הבכורה והברכות ממנו במרמה - "וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם, אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי... וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ אָבִיו" (בראשית כז, לו-מא) - לכן מופיעה הסוגיא של איסור גניבת הדעת, ואפילו דעתו של נכרי, בפרק "גיד הנשה" (חולין צד, ב). [ובהקשר למה? - בהקשר למכירת ירך של בהמה לנכרי, כשגיד הנשה בתוכה, והנכרי סבור שניטל הגיד! (ע"ש)]. וזה בכַונה מיוחדת מצד מסדרי הש"ס, לבטל טענתו של עשו שיעקב גנב את דעתו. לכן הדגישו מסדרי הש"ס בפרק זה דוקא, שגניבת הדעת אסורה, ואפילו דעתו של נכרי, ועל כרחך שיעקב עשה הכל בהיתר, וע"פ נבואה. [וכל זה הוא על דרך מה שכתב רבי צדוק הכהן מלובלין, שכל האגדות שנסדרו בש"ס, יש להן שייכות פנימית להמקום שבו נסדרו, וכפי שהראה כמה דוגמאות לזה (עי' פרי צדיק, דברים, לערב יוה"כ אות א' ד"ה ומטעם זה, ואות ה' ד"ה והנה כבר)].
מתוך לבניינה של תורה

     מו"ר רה"י הרב ברוך וידר שליט"א    79cb32f5-9dba-43a0-ac46-c615b46a75b4.gif 

---  ''לדמותו של הרב פריימן זצ"ל" --- 
 
השבוע ביום שני, ט' בכסלו, חל יום הפטירה של הרב פריימן זצ"ל.
לפני הרבה שנים, בשבת אחת הרב פריימן זצ"ל בא עם הרבנית ז"ל לבקרנו בביתנו. אינני ודע במה זכיתי אני, עפר ואפר, שבא לביתי אחד מל"ו צדיקים, אבל התשובה פשוטה: הוא בכלל לא חשב את זה לשאלה, כי הוא לא החשיב את עצמו כלל וכלל. מסיבה זו גם כשאמרתי 'חבורות' כאברך הוא נכנס וישב לשמוע, עם היותו גדול בתורה ויודע את כל הנגלה ואת כל הנסתר . בחייו ידענו שהיה גדול אבל רק אחרי מותו גילינו עד כמה, והוא הגדול היה בא לשמוע ונותן את ההרגשה שהוא הלומד, כי הייתה בו ענוות אמת, זה לא היה משחק, הוא לא היה צריך לעבוד על הענווה .
בשבת ההיא הכנו לו ולרבנית כוס תה והתעוררה לו שאלה על מעט התמצית שצפה למעלה האם מותר להסירה בשבת או שיש בזה בורר, ומיד הוא התחיל לדון בשאלה בגמרא ברמב"ם ובראשונים, עד המשנה ברורה והחזון איש. מזמן שכח את התה, התה כבר התקרר, ואנחנו היינו עסוקים בשאלה. אין זה משנה אם הוא שתה את התה (הקר..) בסופו של דבר, אני כאברך צעיר הרגשתי שהתה הוא רק 'היכי תמצי' לתורה, כדי שיהיה על מה לדבר בדברי תורה צריכים להביא כוס תה, כי החיים זה התורה ולא התה. כך התרשמתי מהיחס שלו לדברים. כולנו לומדים ועוסקים בערכה של תורה ובחשיבותו של הזמן, אך השאלה היא איך יודעים לחיות זאת בפועל .
כמה חודשים קודם הסתלקותו הרב פריימן נכנס לכולל, התיישב לידי ושאל "מה למדתם היום בשיעור "? ספרתי לו איך הרב כץ שליט"א לימד את רש"י בחולין דף ק"ח על חלב הבלוע בזית של בשר שנפל ליורה, והוא יושב ומקשיב כמו תלמיד ואומר "רגע, בוא נחזור על זה עוד פעם", "בוא נראה מה יוצא לנו מזה". מהשאלה "מה למדתם היום בשיעור" הוא מצא אוצר, וביקש "בוא נחזור שהדברים יהיו באמת ברורים". הוא לא רצה להפסיד איזה פשט ברש"י שנאמר בשיעור . כשהיה צריך לנסוע לאיזה מקום, והזדמן שהייתי איתו יחד, אם נשארו עוד חמש דקות עד שיבואו לקחת אותו הוא לא עמד וחיכה את חמש הדקות, אלא אמר לי "בוא נלמד בינתיים , במה אתה עסוק עכשיו" ?
הוא לא היה צריך לומר "הזמן יקר ", " חבל על הזמן", פ ש ו ט  ר א י ת י  א צ ל ו  א י ך  ש ח מ ש  ד ק ו ת  ז ה  ד ב ר  י ק ר . הרב חיים סבתו התבטא כאן פעם באופן שמצא חן בעיני כשסיפר על ההרגשה הזו: "הרב פריימן חי את הרגע". רגע של תורה, פירור של תורה, הוא דבר יקר, וכך סדר צהרים הוא עולם מלא ...
אין פלא שהעידו עליו שיום אחד בדרכו מבית הכנסת לביתו אחרי תפילת שחרית, נכנס לאחת הישיבות לעיין באיזה ספר ועמד על הסולם רגל מכאן ורגל מכאן מעיין בספר ושקוע בלימוד, עד שבאו ואמרו לו "ר' בן ציון, מנחה!" והוא אמר בתדהמה "כבר היה חצות?!" אמרו לו ": עוד מעט שקיעה "... 
פינת גדולי ישראל 

באר היטב
 
 

באר היטב הוא חיבור על השולחן ערוך, שנדפס עם השולחן ערוך בכל המהדורות הנפוצות. ה"באר היטב" המוכר לנו חובר (על חלק אורח חיים ואבן העזר) על ידי רבי יהודה אשכנזי רבה של טיקטין ( נדפס ב 1742), והושלם על ידי ר' זכריה מנדל בן אריה לייב (גיסו של ה'בית שמואל') מבעלז (על חושן משפט ויורה דעה). הספר משלים ונסמך על ספר קדום יותר בעל שם דומה של רבי ישעיה בן רבי אברהם (1708) מצאצאי הט"ז. ר' יהודה אשכנזי חיבר אף הוא "באר היטב" על חלק "יורה דעה". בשנת , 1723 עלה לארץ ישראל, אך בדרכו נשרף למוות יחד עם אשתו ובתם בשבת קודש בהיותם במלון.


מתוך ויקיפדיה, עריכה - זיו ששון ארזי
 
'ופניהם איש אל  אחיו' - הפינה של בניין הבית 

לקחת אחריות! / הרב אבנר ששר שליט"א
-"איפה המפתחות!? כבר עשרים דקות שאני מחפש אותם ולא מוצא! איפה הם יכולים כבר להיות???"
-"חיפשת על השידה? לפעמים הם בין מכשירי הכתיבה שמונחים שם!"
-"חיפשתי כבר. אי אפשר למצוא כאן כלום בבלגן ..."
-אולי השארת בתוך התיק??"
-"אני בודק שם...כן... הם כאן!"
-"ככה זה שתמיד תולים לי את התיק על המתלה בדיוק כשאני צריך אותו ! אי אפשר לסמוך עליכם..."
כאשר אנחנו מוטרדים, לחוצים או מתעורר איזה ויכוח – יש ואנו נוטים להטיל אחריות לקושי שלנו- על הסביבה!


דוגמא נוספת:
נתי ומרים דנים ביניהם מה גרם לאיחור הגדול שבגללו הפסידו-ככל הנראה- את החופה של חברים טובים שלהם. נתי טען שמרים הייתה אמורה להגיע לכניסה לעיר מוקדם יותר, דבר שהיה מקצר את זמן ההמתנה שלו. ומרים טענה שאם נתי היה מוותר על מנוחת הצהריים שלו היא גם הייתה יוצאת מוקדם יותר והלו"ז היה נראה אחרת... בלהט הוויכוח  אמר נתי למרים "בכל מקרה את תולה את הכל במנוחת הצהריים שלי. טוב. אז אני אשם ! סליחה !"


גם לאחר שנתי "הודיע" שהוא אשם –האווירה נשארה עכורה ומרים שישבה במושב הפנימי –ליד החלון-באוטובוס  הסיטה מבטה מנתי והתכנסה בתוך עצמה . לכאורה נתי ביקש סליחה ! לקח אחריות על חלקו באירוע ואף הודה באשמה ! אך גם לאחר מכן מרים נשארה מרוחקת . ונתי עצמו ? נתי הרגיש לא שקט ומתוח. מה היה בחילופי הדברים ביניהם שלא אפשר להם להירגע ?
באירוע הנ"ל - נתי כמו גם מרים – הרגישו מאוד מאוכזבים!  היה חשוב לשניהם להספיק להגיע לחופת החברותא של נתי יחד עם החברה הטובה  והנה הם כנראה יפסידו את החופה . אבל במקום לתת מקום לרגש האכזבה שמילא אותם – הם היו עסוקים למצוא אשמים באירוע ובכל זאת – גם שנתי לקח אחריות והכריז על עצמו כאשם- לא הייתה הקלה בהרגשתם
בלקיחת אחריות קיימות ארבע רמות :
  1. האשמה
  2. האשמה עצמית
  3. התמודדות
  4. "מה המסר"
 
  1. "האשמה"  פירושו : את/ה, המציאות, הבלגן, "חוסר ההתחשבות שלכם"  או כל אפשרות אחרת הקשורה לסיבה – ולא לאדם עצמו- היא הגורם לכישלון !מונחת אצל אחרים. הם אשמים !
  2. "האשמה- עצמית "  פירושו: אני אשם! האחריות לטעות/לכישלון מונחת על כתפי וכשאני מכריז/ מודע לכך , זה אומר שאני לוקח אחריות על מה שנעשה.
  3. "התמודדות"  פירושו: מה ניתן לעשות /לחשוב כעת כדי לתקן או כדי לתקן או כדי להביא את המצב הקיים לידי התקדמות . אני אחראי למה שקורה לי /איתי/סביבי וממלא עלי לחפש מוצא שיביא להתקדמות או שיקל על הרגשתי . או שיעזור לי להגדיר מה נכון כעת.
  4. "מה המסר"  פירושו: מכל מצב/מציאות/אירוע  ניתן ללמוד. אוכל להביט על עצמי , על דרכי התגובה שלי, על הדרך שבה אני בקשר עם הסביבה . מתוך התבוננות אני אחראי ללמוד מה שאפשר ע"מ שבמצבים דומים אדע/אוכל לתפקד יותר טוב
 
מתוך ארבע הרמות שהגדרנו שתי הרמות הראשונות הן רמות נמוכות של אחריות . יש מעט אחריות בלמצוא מי אשם. הטלת אחריות על אחרים אינה מלמדת על יכולת גבוהה של קבלת אחריות   כמו שגם לומר "אני אשם" זה נשמע :"אני אחראי" , אך גם מאשר שאין עוד מה לעשות , אני אשם ואף ביקשתי סליחה – אך זה מה יש .... איזה חוסר אונים!.
ואילו שתי הרמות הבאות הן אחריות במובן היותר גבוה. ההתמודדות –מביאה את האדם לחשיבה . לעשייה לגילוי הכוחות הטמונים בו , דרכם הוא יכול לשנות את יחסו או אולי אף את כיווני העשייה שלו לטובת מה שמוגדר בעיניו כמטרה . וכל זאת מתוך הבנת האחריות שלו למה שעובר עליו (ודאי שכחלק מאותה חשיבה יש מקום לבקשת סליחה בהמשך על חלקו במה שהיה )
ו"מה המסר" – זוהי חשיבה המעודדת לקיחת אחריות על ההווה ובהמשך דרך הכרות עם עצמי (כוחותיי) ועם דרכי התגובה שלי ) –על העתיד ועל הערכותיי למקרים דומים.
לו נתי ומרים היו משכילים לבטא את אכזבתם מהחמצת החופה, זה בפני זו הם היו מתמודדים יפה עם הרגשתם (מבלי לחפש אשמים)  אולי פונים לעשייה (למשל להתקשר לברר עם חבר מה קורה באולם אולי גם שם יש עיכוב?? ויתכן שעם מונית לכשיגיעו לת"א אכן יספיקו לחופה ...) ובאווירה יותר נינוחה הם היו מסוגלים לחשוב יחד מה הם יכולים ללמוד על עצמם ביחס להערכות והתארגנות משותפת לשמחה הבאה .
                                                                                                 שיהיה בשמחות....
 
 
 
 
 
 
חדשות ועדכונים

לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה ישיבת הכותל 
בעיר המקובלים צפת


בשבת קודש פרשת וירא שבתו כ-40 בני שיעור א' מישיבת הכותל יחד עם ראש הישיבה הרב ברוך וידר בצפת.
ההכנות לשבת הייחודית והעוצמתית נפתחו בטבילה לכבוד שבת במקווה הארי, שלאחריה התקיימה תפילה עם ראש הישיבה בבית העלמין העתיק בצפת ובקברי המקובלים. 
שיעור א' בישיבת הכותל, אשר התחילו את היובל השני לישיבה קיבלו את השבת בקבלת שבת מיוחדת והתארחו בישיבת ההסדר שבעיר. לאחר סעודת ליל שבת יצאו עם ראש הישיבה לערב לימוד, חוויה והתבודדות. 
אחת מנקודות השיא הייתה ביום השבת, אז זכו התלמידים לסיור בעיר בהדרכת הצייר המקובל ר' שרגא שמידלר. 
השבת כולה שאורגנה ע"י הבחורים מהשיעור הייתה באווירה משפחתית וחמה וכללה שיחות רבות עם ראש הישיבה הרב ברוך וידר שהגיע עם רעייתו והוביל את השבת.
 
תלמידי השיעור סיפרו שהחוויה המיוחדת מהווה אבן דרך בתחילת זמן חורף עוצמתי שיהיה אי"ה בישיבת הכותל סמוך למקום קודש הקודשים.
"חווית השבת בעיר המקובלים שבעצם לימדו אותנו מהי קבלת שבת יחד עם הזכות ללמוד ולקבל שבת בכל שבת בכותל המערבי מתמזגות זו עם זו ללימוד תורה ובניין נפש משמעותי במהלך השנה"
"לא מובן מאליו להיות בשבת אישית יחד עם ראש הישיבה והרבנית, חוויה משפחתית ומיוחדת"

מרן רה"י הרב ברוך וידר: "החיבור בין ירושלים של מעלה לירושלים של מטה בו אנו עסוקים במהלך כל השנה בלימוד התורה בביהמ"ד בירושלים, קיבל אווירה מיוחדת יחד עם התלמידים הצעירים בשבת האחרונה בצפת"
 
 

f9128452-8388-4b14-b76f-ba8b063e853d.png

 

חיילים בודדים מהישיבה הוזמנו לפגישה במשרד הביטחון



בכל דרכיך דעהו.' החודש, נסעו תלמידים מישיבת הכותל מהתפוצות, אשר מתעתדים להתגייס בגיוס מרץ הקרוב, כחיילי מח"ל בודדים לפגישה מקדימה במשרד הביטחון. התלמידים ניצלו את זמני ההמתנה בלשכה להשלמת סדר בוקר בלימוד מסכת כתובות.  ישיבת הכותל אשר מגייסת בכל שנה מחזור של בני חו"ל תגייס השנה כ20 חיילים בודדים יחד עם בני שיעור ב' הישראלים המתגייסים במסגרת ישיבות ההסדר. התלמידים שהגיעו לשנת לימוד בודדת בשנה א' נשארים ברובם לשנת לימוד נוספת ומתגייסים ליחידות צה"ל הקרביות השונות.  הרב ארי הלר אשר מלווה את החיילים הבודדים מברך את התלמידים המתחילים את תהליך הגיוס בברכת הדרך יחד עם שמירה על קשר רציף עם ההורים בתפוצות. צילום- ישיבת הכותל.

 

1e3d3a80-032b-4bb6-bacb-a401ea7c520a.png 
 

בשובי לירושלים

בליל י"ט חשוון, התכנסו בני שנה א' לאחר כשבועיים מחזרתם מהמסע לפולין, בביתו של ראש הישיבה לערב עוצמתי, מרגש ומסכם.

1b457a68-21c4-438a-a40c-4d9db178652d.png 

640b32e3-ddb3-4d8d-8923-7b2e8c6afc85.png


 

ביקור חיילים 
אליסף השריונר ונתנאל מגבעתי בחמשוש  הגיעו מהצבא וביקרו בישיבה- אשרייכם!

38a49387-df74-48da-b30d-6267e1f2941a.png

ביקור בישיבתנו של דיין בית הדין הגדול בירושלים,
הרב אליעזר איגרא

תמונות לאחר שיעורו של דיין בית הדין הגדול בירושלים, הרב אליעזר איגרא, שבא להעשיר ולהחכים אותנו בענייני המסכת הנלמדת - מסכת כתובות. 
ניתן לראות את השיעור בערוץ היוטיוב של הישיבה ובאתר הישיבה.


56d1022c-e942-47eb-b44e-6165401d7e06.png 

a6ce3e7c-9cd4-458b-89de-d5756e1801b5.png 


שבת פרשת תולדות שבת ישיבה

בשבת קודש פרשת תולדות זכינו לארח בישיבה את אביו של חי פרנס משיעור ג', החזן והזמר ר' ישראל פרנס שהנעים לנו משיריו וניגוניו את השבת. בליל שבת לאחר הסעודה, הפליא לספר ר' ישראל על אדמורי"ם רבים שקבעו משכנם בתל אביב של תקופת קום המדינה ושילב בסיפוריו את ניגוניהם של החסידויות השונות. ביום השבת זכינו בתפילת מוסף וברכת החודש בהנהגתו.

בתמונה- הבדלה מיוחדת בבית המדרש 



9232fd25-2d13-4545-b4b1-ec8ce2151b98.png 





4d7ca593-03ce-4cc4-9154-c140f660d097.png


ביקור חיילנו בצבא 


ביבשה באוויר ובים- מרתון נוסף של ביקורי חיילים בשריון ובחיל הים  

42d5b0fd-b18a-4b35-9a66-c81f8d213cc5.png 

c5dea024-0678-41dd-876e-c1bbdc762844.png 


fc072171-98bf-45e6-957d-79fe32f0bb68.png 


ebd1d94c-cc24-48a5-b0f7-9fef4e1a707b.png 

וגם בעורף 
 

a23e0892-9a8f-4438-9077-9bafbcc5ca89.png

ffe4f9f7-9108-405f-b0ee-99c65cde5daf.png 

adb285e7-30e9-491a-ba76-e8d0f525b127.png 

שבת ארגון- "עלה נעלה"
 

אמרו "הנני"
כל הכבוד לשליחים שיצאו מישיבת הכותל לסניפים ברחבי הארץ
בתמונה- חבורת השליחים משיעורים א', ב' וד' בסניף בית דגן

f21d7dd4-0f3b-4e15-a098-8cf37d7340dd.png





שבת פרשת ויצא שבת חופשית

יחד עם השבת החופשית לכבוד שבת הארגון אירחו בני הישיבה הישראלים בבתיהם את חבריהם מחו"ל לשבת משפחתית ברחבי הארץ.
 

33fc1d3f-55f8-4ba4-b6fa-bbc1fc1b720c.png 
6c6baabf-2e40-4090-923d-afae0483d742.png 

סמינריון בנושא קידוש ד' בשואה
 


בני שיעור ב' - סיימו ביום שלישי השבוע, י' בכסלו, ימי לימוד וסמינריון בנושא קידוש ד' בשואה והצגת דילמות מוסריות במהלכה, במכון ''שם עולם'' בכפר הרא''ה
87d8447f-7ae6-491c-a19d-183894e98caf.png 
cab6faec-06b2-437d-ad83-0a2d56abfd21.png
 

 


לבוגרי וידידי הישיבה היקרים די בכל אתר ואתר

לאור ההצלחה בחודש אלול- שיעור ווטסאפ שבועי חדש מפי מו"ר הרב ח"י הדרי 
ישלח בכל יום חמישי בקבוצת הווטסאפ של שיעורי הרב וביוטיוב ובפייסבוק של הישיבה.


 ניתן לקבל את השיעור בתפוצות הבאות 
רישום לעמוד היוטיוב של הישיבה:
https://youtu.be/btFkYZXky6s 
צפייה ומעקב אחרי עמוד הפייסבוק של הישיבה:
https://www.facebook.com/YeshivatHakotelIsrael/ 
הצטרפות לקבוצת הווטסאפ של עדכוני ושיעורי הרב ח"י הדרי:
https://chat.whatsapp.com/7ULNme6ML2D4AYdRvj5GH1 
מצ"ב השיעור לפרשת ויצא

נשמח לעזרתכם בהפצת השיעור לתועלת הציבור.

בברכת התורה ובברכת ירושלים
בית ישיבת הכותל
 

 




 



כסליו תשע"ח:

 
  • מזל טוב לרב ציקי ורעייתו דיני ברלין לרגל אירוסי הבת ברכה
עשה לך רב - שאלה שנשאלה באתר הישיבה 
 

טלית על הראש לרווק

שאלה:

 

האם מותר לרווק לשים טלית על הראש כאשר זה עוזר לו לכוונה?

 

 

התשובה:

המשיב: מו"ר הרב אביגדר נבנצל שליט"א

שלום רב,

לא מתאים שרווק יכסה את ראשו בטלית.

 

א. מערכת - זיו ששון ארזי