English Español
צרו קשר

חדשות ואירועים

חזרה לרשימת חדשות

שידור חי! (בצירוף תקציר הדברים) - יום עיון חנוכה בנושא רבנות ממלכתית מול יוזמות פרטיות

בס"ד

רבנות ממלכתית מול יוזמות פרטיות בשעות   (לתקציר הדברים - לחץ כאן) 9:00-14:00

 לצפיה בתמונות - לחץ כאן

 

והדליקו נרות בחצרות קודשך

ביום רביעי, נר ראשון של חנוכה, התקיים בהיכל ישיבת הכותל יום עיון בנושא רבנות ממלכתית מול יוזמות פרטיות.

ישיבת הכותל המתחילה את שנתה הנ"א לאחר שנת היובל לירושלים ולהקמת הישיבה קיימה בשבוע שעבר את יום העיון השנתי שלה בחנוכה בנושאים שבין קודש לחול והשנה בנושא רבנות ממלכתית מול יוזמות פרטיות.

במהלך יום העיון עסקנו במגמה שתופסת תאוצה לאחרונה (והגיעה אף לדיון בבג"ץ) של גורמים שונים המבקשים לשנות את המציאות בשטח ע"י מתן שירותי דת בצורה פרטית ולא בדרך ממלכתית דרך הרבנות הראשית.

הדוברים ביום העיון: הרב הראשי לירושלים וחבר מועצת הרבנות הראשית הרב אריה שטרן שליט"א, הרב גדעון פרל לשעבר הרב של אלון שבות וכיום אב בי"ד לגיור בגוש עציון, הרב משה כץ מנכ"ל ארגון כושרות, עו"ד הרב ירון קטן מנהל מערך הגיור הממלכתי ולשעבר היועץ המשפטי לרבנות הראשית, עו"ד עמיחי פילבר האחראי הארצי על הכשרות במשרד הדתות וד"ר הדר ליפשיץ חוקר ענייני דת ומדינה ובוגר הישיבה. כמובן יחד עם הרב ברוך וידר ראש ישיבת הכותל.

 

תקציר הדברים: כותרות בהדגשה....

  • עו"ד, הרב ירון קטן – המסלולים העוקפים פוגעים ביכולותיה של הרבנות. אם לא כל מי שרוצה גיור, כשרות וכו' לא יהיו מחויבים ללכת לרבנות אלא יוכלו ללכת גם לגופים פרטיים לא ישמרו הכללים והחזון שתבע הרב קוק ב'חזון הרבנות הראשית'. הרבנות הראשית ודאי צריכה לעשות בדק בית בייחוד בתקופה האחרונה שהיא נמצאת תחת הרבה ביקורות מסביב.

מערך הגיור בשיתוף פעולה עם הרבנות הראשית - כיום ישנו הליך גיור אזרחי תחת פיקוח מערך הגיור, גם תהליך הגיור הצבאי מפוקח על ידי מערך הגיור והמתגייר בצבא מקבל את אותה תעודה. נפתחו בתי מדרש למתגיירים. מערך הגיור מקיים תהליך ליווי ממושך עם המתגיירים. (נתנה הרחב על הנתונים וצורת העבודה של מערך הגיור)

"הדבר הכי חשוב למתגייר הוא שהתעודה שהוא מקבל לא יהיה עליה שום צד עוררין" תעודת הגיור בארץ מוכרת גם בחוץ לארץ.

מסלול עוקף של גיור שמטרתו לחתור תחת תהליך הגיור הממלכתי פוגע במתגייר עצמו ולכן יש חשיבות לשמור על הגיור הממלכתי. אמנם גופים פרטיים שבאים כדי לשפר ולאתגר את מערך הגיור הממלכתי ולעזור לממשלה לטפל בדברים שהיא עצמה לא ממש מסוגלת לטפל בהם זה דבר מבורך.

עד היום התגיירו במערך הגיור למעלה מחמישים אלף מתגיירים.

  • הרב אריה שטרן שליט"א - צריך לקבל לרבנות הראשית רבנים על פי גדלותם התורנית, רבנים כדוגמת הרב דב ליאור והרב יעקב אריאל צריכים להיכנס לתוך הגוף של הרבנות הראשית וכך תוכל הרבנות לתקן תקנות ראויות.

המכונן של הרבנות בארץ ישראל זהו מרן הרב קוק זכרונו לברכה, נהגה של כלל ישראל "בארץ ישראל אתה הרב גם של מי שלא הולך לבית הכנסת". הרבנות צריכה להיות עם עוצמה ויכולת לומר דברים גם כנגד בג"ץ.

1.       רבנות ראשית צריכה לדעת להתמודד עם שאלות העומדות על הפרק, כדוגמת ההתמודדות עם המושג 'אמא פונדקאית'. לגבי ההתמודדות עם מקרה זה נחלקו הפוסקים והרבנות צריכה לדעת להכריע בדברים כעין אלו.

2.       בנושא הכשרות מדינת ישראל צריכה שתהיה לה חשיבות על שמירת הכשרות, שתהיה שיטה והחלטה אחידה. כדוגמת היחס ללחם הנאפה בתנור חלבי. לבדצי"ם אין יתרון בעניין הזה. דוגמא לכך בעניין הנוגע לשנה הנוכחית, שנת מעשר עני. הבד"ץ מפריש מעשרות אך את מעשר עני משאיר ולא מחלק לעניים אלא משאיר את זה ללקוח, הרבנות הראשית לא יכולה לאפשר זאת ודאגת שכשהפירות מגיעים ללקוח הם כבר יהיו כשרים גם מבחינה ממונית ודואגים לחלק את המעשר עני לעניים לפני שהפירות מגיעים לשווקים.

3.       צריך ששמירת השבת תהיה חשובה לכולנו, בנפשנו הדבר. לא ייתכן שיעשו את יום השבת ליום של תיקונים. מאה חמישים מרכולים זה לא משהו שאפשר שלא להתייחס אליו. צריך עין בוחנת מה מותר ומה אסור.

​בשביל זה צריך רבנים שיודעים לפתוח ספר ולהכריע בצורה מוחלטת ואחידה בכל נושא

  • הרב גדעון פרל שליט"א - הצורך בבתי דין פרטיים לגיור.

​מערך הגיור בעצם החל מתוך בתי דין לגיור פרטיים בהסכמת הרבנות הראשית שהקימו הרב פרל והרב רוזן זצ"ל, בהמשך ביקשו מהרב בקשי שיקדם את מערך הגיור הזה להפוך להיות תחת גורם פיקוח ממשלתי וכך היה והוקם מערך הגיור כשבמשך שנים רבות הרב פרל והרב רוזן זצ"ל עמדו בראשות מערך הגיור הזה.

מדינת ישראל מגיירת רק אזרחים ישראלים ולמקרים חריגים ישנה 'ועדת חריגים' (בגוף זה עומד נציג משרד הפנים ומטרתה בין היתר למנוע גיורים פקטיביים שנועדים בכדי לחייב את המדינה להעלותם ארצה ולתת להם אזרחות מצד היותם יהודים, כאשר המניעים האמיתיים לגיור אינם ראויים).

אמנם, ישנם מאות אנשים שכן ראויים להתגייר אך אינם אזרחים ישראלים ורוצים לעלות לארץ כיצד הם יעשו? לכן הוקמו גופים פרטיים שמגיירים את אותם אנשים, הם מתחתנים ומנהלים חיים יהודיים ולאחר כמה שנים הם פותחים תיק במערך הגיור ואז מערך הגיור בודק ורואה את התהליך שהם עברו ומאשרים את הגיור. הם עושים טבילה חוזרת בלא ברכה, נישואים חוזרים בלא ברכה ומקבלים תעודת המרה כדת וכדין.

משרד הפנים והרבנות הראשית מודעים לתהליך הזה ואין להם פתרון אחר לדבר הזה.

בשנת תשע"א נמצאה פרצה כשהגיעו כאלה שגויירו בבית הדין הפרטי שלנו לבית הדין האזורי בירושלים ובית הדין ראה את תעודותיהם ואת החתימות שלנו עליהם ואישר את התעודות וחיתן אותם כדת משה וישראל. לאחר שהגיע כעשרה כאלה לבית הדין בירושלים משרד הפנים הבחין בפרצה ונתן הנחיה לרבנות הראשית ולהכריח את בית הדין שבירושלים ואת כל בתי הדין האזוריים שלא לאשר גיורים שנעשו בגופים אזרחיים.

נוצר אפסורד, אדם שמגיע עם תעודת גיור של בית דין מחוץ לארץ, בית דין אזורי בארץ יכול לאשר את הדבר וליתן להם תעודת גיור ולחתן אותם כדת משה וישראל. ואילו אדם שמתגייר בארץ בבית דין פרטי לגיור לא מאושר בבית דין האזורי כיוון שזו סוג של עקיפה של מערכת בית הדין הציבורי.

אם הרבנות הראשית חוששת מגופים פרטיים שאינם מתאימים לנהלי ההלכה הצעתו של הרב פרל: שהרבנות תקים ועדה שתבדוק כל בית דין פרטי לגופו ותתן אישורים לגופים שימצאו מתאימים.

כמו כן ניתן לפתור את הבעיה באמצעות ניתוק בין תהליך הגיור לנתינת האזרחות. הרבנות הראשית תגייר אותם ואחר כך אם ירצו לעלות ארצה ולקבל אזרחות ישראלית יצטרכו לעבור תהליך של כמה שנים של בדיקה כמו הבירורים שעושים בכדי להפעיל את חוק השבות

 "אנחנו מבקשים שהכל יהיה תחת הרבנות הראשית, רק אחדות של הכל תחת הרבנות הראשית זה מה שישמור עלינו

אנחנו במכון צומת נאלצים לעת עתה להתעסק בצורה פיראטית באותם גיורים שאין לרבנות הראשית מענה, הרבנות הראשית מכירה בפועלנו ומעריכה אותו.

  • עו"ד עמיחי פילבר - תמונת מצב עדכנית בסוגיית הכשרות הממלכתית. 

כמעט ואין בתי עסק שאין להם תעודת כשרות של הרבנות הראשית, זה לא עניין וולונטרי אלא החלטת ממשלה. אולמות לא יכולים לערוך חופות אם אין להם תעודת כשרות של הרבנות.

משגיחי הכשרות הם אינם מועסקים על ידי המועצות המקומיות אלא על ידי בתי העסק. נניח שהוא עובד כמשגיח בעשרה עסקים, יש לו עשרה בוסים שהוא צריך להתמודד איתם ולסדר תיאום מס בין כל העסקים. עבודתו של המשגיח מפוקחת ע"י המועצה המקומית.

מטרתו של משגיח כשרות הוא לבצע את פעולות ההכשרה במה שנדרש וליצור אפקט של מירתת אצל העובדים במטבח שיודעים שיש מי שבא לפקח.

נוצרה בעיה של ניגוד אינטרסים שאם משגיח צריך להטריף עסק מסויים הוא מתעורר למחרת עם עסק אחד פחות. קם יהודי ירא שמים בבני ברק והגיש עתירה לבג"ץ בנושא הזה.

מהשנה אכן יהיה אסור לבית העסק להעסיק באופן עצמאי משגיח.

בהרבה מקומות המבנה של הכשרות במועצות הדתיות לא נותן מענה ראוי.

יש לי חלום - שבישיבות הסדר יכניסו את לימודי הכשרות של הרבנות הראשית ויבחנו במבחני הרבנות במסגרת לימודיהם בישיבה. כשיצאו ללימודים במקום לעבוד בעבודות מזדמנות כמלצור ושמירה ילכו לעבוד כמשגיחי כשרות.

  • הרב משה כץ שליט"א - כשאוכלים בחוץ צריך לוודא שלא אוכלים טרף.

שיחה עם המון נתונים טכניים שמי שלא יודע אותם עלול מאוד להיכשל. המון זיופי כשרות.

  • ד"ר הדר ליפשיץ - ישנו שיבוש ביחס שבין הסמכות הפורמאלית לסמכות הלא פורמאלית. מבחינה פורמאלית יש לרבנות הראשית כל מיני סמכויות אך מבחינה בלתי פורמאלית לא מייחסים להם את הסמכות.

​כדי לחזק את הרבנות צריך לתת לה ככל האפשר לחזק את הסמכות הבלתי פורמאלית שלה, אחת הדרכים היא לתת לציבור את האפשרות להצביע ברגליים כפי שנעשה בפתיחת אזורי הנישואין.

ראש הישיבה הרב ברוך וידר סיכם את היום באתגר הגדול שיש לנו בבתי המדרש של הציונות הדתית בבניית פתרונות שמחזקים את הרבנות הראשית ולא להפך עד הופעת הסנהדרין בגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.

יום העיון שודר בשידור חי בערוץ היוטיוב הפייסבוק ואתר הישיבה

וכן בערוץ 7.