English Español
צרו קשר

חדשות ואירועים

חזרה לרשימת חדשות

עלון בוגרים - יתרו - שבט - 144

גליון 144 - פרשת יתרו, שבט התשע"ח
 

בית הישיבה מאחל לכם ולכל בני משפחותיכם חורף בריא
ומלא בגשמי ברכה!
 
קריאה מהנה ושבת שלום!
!שיר היובל של ישיבת הכותל - ישמחו במלכותך
לשולחן השבת

הרב ציקי ברלין שליט''א 

לוחות ראשונים מול לוחות שניים
 
 
בגמרא ב"ק נד,ב "שאל רבי חנינא בן עגיל את רבי חייא בר אבא מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר בהם טוב ובדברות האחרונות נאמר בהם טוב".
הנחת היסוד של הגמרא , היא,שהדברות של פרשת יתרו , הם הלוחות הראשונים, והדברות של פרשת ואתחנן הם הלוחות השניות.
ישנם שלושה הבדלים בולטים, בין עשרת הדברות של פרשת יתרו, לאלה של פרשת ואתחנן.
א. שבת . בפרשת יתרו מדובר על "זכור ... ויום השביעי שבת לה' אלוקיך " והנימוק : " כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ ...על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו" , שבת כנגד בריאת שמים וארץ. שבת אלוקית ,יום שכולו שבת ומנוחה לחיי עולמים.
לעומת פרשת ואתחנן "שמור...כאשר צוך ה' אלוקיך" והנימוק: "למען ינוח עבדך ואמתך כמוך ,וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ...". שבת סוציאלית , מנוחת האדם. שבת במימד האנושי.
ב. כיבוד הורים:  בפרשת יתרו , "כבד את אביך ואת אמך , למען יארכון ימיך על האדמה , אשר ה' אלוקיך נתן לך".
בפרשת ואתחנן , "כבד את אביך ואת אמך , כאשר צוך ה' אלוקיך , למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך, על האדמה אשר ה' אלוקיך נתן לך".
ג. לא תחמוד: בפרשת יתרו , " לא תחמוד אשת רעך , ועבדו ואמתו ושורו ..."  , בפרשת ואתחנן , "ולא תחמוד אשת רעך "   , "ולא תתאוה בית רעך שדהו ..."
 
יתכן אולי להסביר את ההבדלים , בהבדל שבין "לוחות אבן כתובים באצבע אלוקים," לבין "פסול לך".
הלוחות הראשונים , הם פונים אל העולם האידיאלי, האלוהי העתידי , בו השבת היא אלוקית, עדות על הבורא והבריאה, עולם בו כל ההויה מכירה את בוראה.
לעומת הלוחות האחרונים , הפונים אל המציאות ההוויית , העולמית , בו השבת היא יום מנוחה, יום בו המעביד דואג לעובד, לעבד ולשור.
בלוחות הראשונים, השייכים לעולם בו הטוב מקוים מצד ערכו העצמי, כיבוד ההורים הוא ערך, מצד שלימות הבריאה , שלושה שותפים באדם , וכולם ראויים לכבוד ,"למען יארכון ", כתוב עם האות "ו" , לעולם שכולו ארוך.
לעומת הלוחות השניים , בם מובטח גם "ולמען ייטב לך" , וה"יארכן" חסר "ו". כיבוד ההורים הוא מצד הכרת הטוב , מצד הערך העולמי שבו, שכדאי שכל דור יכבד את הוריו ,ובזה ייטב גם לו בבוא היום. ערך קצת תועלתני ולא מספיק עצמי.
וביחס להבדל השלישי , לא תחמד לעומת לא תתאוה. בעולם בו אצבע אלוקים נכרת לא שייכת התאווה , לעולם עולם בו אצבע אלוקים נסתרת , והאדם מפסל לעצמו את עולמו , שם שייכת התאווה, והצדדים הירודים שבחיים.
ניתן לומר שמגמת הלוחות השניים, ה'פסול לך' , היא לחזור ללוחות הראשונים בו אצבע אלוקים תהא ניכרת בעולם הזה.                           
שבת שלום!
 
 
 
מתוך השיחה השבועית

       מו"ר הגאון הרב אביגדר נבנצל שליט"א -    5385b0c7-7466-4549-8e89-8ed0acace130.gif    
 
מצוות השבת - הוכחת בריאת העולם

חוקי הטבע נבראו על ידי הבורא 
השבת אנו קוראים את עשרת הדיברות, שם מוזכרת גם מצוות השבת, השבת ניתנה לנו כדי שנרגיש שהעולם נברא ע"י בורא. התורה רצתה, שעל ידי שמירת השבת נקבע בלבנו את האמונה היסודית, שהעולם נברא, ואינו קדמון. כך פירשו הראשונים (עי' רמב"ם מו"נ ח"ב פל"א; רמב"ן שמות כ, ח; רבינו בחיי שם; חינוך מצוה ל"א ול"ב, ועוד).
אבל חוץ מענין זה, נראה שיש דבר נוסף שרצתה התורה לקבוע בלבנו ע"י מצוה זו, והוא - "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ" (שמות כ, יא). ששה ימים, ולא יותר! לחכמי הטבע יש הרי קושיה: איך יתכן שעולם מורכב כזה התפתח בששה ימים בלבד? והרי לפי חוקי הטבע נדרשים מליארדי שנים לתהליך כזה! אמנם קשה להבין את השאלה הזו, שהרי יֵשׁ מֵאַיִן לא יכול להתפתח גם במליארדי שנים, וא"כ מי שיכול לברוא יש מֵאַיִן יכול גם לברוא יש מִיֵּשׁ בששה ימים - אבל יש כאלו שלא עושים את החשבון הזה, ושואלים: איך יתכן שעולם כזה התפתח בששה ימים בלבד? והרי זה מנוגד לחוקי הטבע! לפי חוקי הטבע, תהליך כזה אורך מליארדי שנים!
אבל הקב"ה הראה במצרים שהטבע לא עומד בפניו. אדרבה, הוא זה שחוקק את חוקי הטבע בששת ימי בראשית. למשל, כשהופכים כוס מים, המים יורדים למטה, ולא עולים למעלה. למה? - בגלל כח המשיכה. מתי התחיל כח המשיכה לפעול? כשה' אמר ביום השלישי "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד" (בראשית א, ט), אז נקבע שהמים ירדו למטה ולא יעלו למעלה. הראיה, שעד אז היו המים "שטוחין על פני כל הארץ" (רש"י שם), ואפילו לאחר שה' אמר כבר "יִקָּווּ הַמַּיִם", עדין הם לא ירדו מיד למטה, אלא "יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם" (תהלים קד, ח). הם עלו על ההרים ועל הגבעות כדי לקיים את מאמר ה' "יִקָּווּ הַמַּיִם... אֶל מָקוֹם אֶחָד". רק אחר כך נוצר המצב המוכר לנו כיום, שהמים יורדים ואינם עולים. וכך גם שאר חוקי הטבע. הקב"ה הוא זה שברא וקבע אותם, וברצונו הוא מתעלם מהם, ופועל שלא על פי הכללים שקָבע, כפי שראינו במצרים.

בריאת העולם - תהליך מהיר, או איטי? 
והנה, בניגוד למה ששואלים הטפשים, איך העולם נברא מהר כ"כ, חז"ל שואלים דוקא שאלה הפוכה. חז"ל שואלים, למה נברא העולם לאט כל כך! היכן הם שואלים זאת? - במסכת אבות: "בעשרה מאמרות נברא העולם. ומה תלמוד לומר? והלא במאמר אחד יכול להבראות"! (אבות פ"ה מ"א) ה' היה יכול לברוא את העולם כולו בדיבור אחד! פקיד בממשלה שמקבל משכורת לפי הזמן שעובד, מסתמא יעשה בכמה מליארדי שנים מה שיכול לעשות בפעם אחת. אבל מי שהוא כל יכול, וגם לא מקבל משכורת, ודאי לא "ימרח" את עבודתו על פני מליארדי שנים, ומה שנותר להבין הוא מדוע ברא את העולם בעשרה מאמרות ולא במאמר אחד. זה מה שהיה קשה לחז"ל על מעשה הבריאה.
חז"ל תירצו את קושיתם, למה נברא העולם בעשרה מאמרות ולא במאמר אחד (ע"ש). אבל גם אחרי תירוצם של חז"ל, יש עוד מקום לשאול: למה לא נאמרו עשרת המאמרות הללו ביום אחד? מדוע היה צורך לפזרם על פני ששה ימים? איננו יכולים לדעת מה היתה מחשבת ה' בפרסו את מעשה הבריאה על פני ששה ימים. "כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ, כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם" (ישעיהו נה, ט). אבל גם בשכל הקטן שלנו אפשר לתאר, מה היה קורה לוּ היה העולם נברא ביום אחד. אם ה' היה בורא את העולם ביום אחד, היה לנו "שבוע" בן שני ימים בלבד - יום ראשון ויום שבת. נמצא, שכל יום היה או שבת או ערב שבת, ולעולם לא היו לומדים בַּישיבה!... וגם מחוץ לישיבה, כל "שבוע עבודה" היה מורכב מחצי יום עבודה וְיום וחצי חופש, ואם ההסתדרות היתה עושה "גשר", הרי שבכלל כבר לא היו עובדים!... יהודים לא היו יכולים להסתדר בעולם שבו כל יום הוא שבת או ערב שבת. לכן ריחם עלינו הקב"ה, ולנוחיותנו ברא את עולמו בששה ימים, ולא ביום אחד, כדי שנוכל קצת ללמוד בישיבה, וגם בחיי המעשה להספיק משהו, ואז לעשות שבת. אבל מצידו של הקב"ה - הוא לא היה זקוק לששה ימים כדי לברוא את העולם. היה יכול לברוא את העולם כולו ביום אחד וברגע אחד.

התשובה ל"ראיות" המדענים 
והנה, המדענים מביאים "ראיות" לצדקת דבריהם, שהעולם נברא בתהליך שארך מליארדי שנים, ולא ששה ימים בלבד. היות ונמצאו מאובנים בני מיליוני שנים, וכוכבים שרחוקים מֵאִתָּנוּ מיליוני שנות אור, זה מוכיח שהעולם הרבה יותר זקן ממה שאנו מונים לו - חמשת אלפים ותשע"ו שנים. מהי התשובה ל"ראיות" המדענים הללו?
כמה תשובות נאמרו בזה, אבל התשובה שמצאה חן בעיני יותר מכולן, היא תשובתו של הרב יצחק רפאל הלוי עציון ז"ל, שהסביר את הענין על פי המשל הבא: פַּסָּל פיסל דמות אדם בן שמונים שנה, עם שערות לבנות, יבלות בידיו וגב כפוף. (נתעלם כעת מן השאלה, האם מותר ע"פ ההלכה לְפַסֵּל דמות אדם). כשסיים את עבודתו, הראה את יצירתו לשנים מחבריו, ושאל אותם: בן כמה שנים "אדם" זה? אמר האחד - בן שמונים שנה. נענה השני ואמר - בן יום אחד! מי צָדַק? שניהם צדקו! האחד אמר את גילו האמיתי של הַפֶּסֶל (יום אחד), והשני - את גילו החזותי (שמונים שנה). זוהי גם התשובה לגבי גיל העולם. הגיל האמיתי של העולם הוא כמנין השנים שאנו מונים לבריאת העולם - חמשת אלפים שבע מאות ושישים ושבע שנה. אבל הגיל החזותי של העולם הוא כדברי המדענים, עד כמה שהם מדייקים בחישוביהם. שכן "כל מעשה בראשית בקומתן נבראו" (ר"ה יא, א). הקב"ה לא ברא גרעין או שתיל קטן שהתפתח אח"כ לעץ גדול, אלא ברא עץ בוגר ש"ראוי היה לטעון פרי מיד" (רש"י שם). כמו כן, לא ברא ביצה שהתפתחה אח"כ לתרנגולת, אלא ברא מיד תרנגולת בוגרת המטילה ביצים. [זו התשובה לשאלה הידועה, מי קדם למי, הביצה או התרנגולת...]. וכן האדם, לא כתינוק בן יומו נברא, אלא "כבן עשרים שנה נברא" (ב"ר יד, ז).

[מו"ר הג"ר יונה מרצבך זצ"ל פירש לפי זה את הפסוק: "ויהיו כל ימי אדם אשר חי, תשע מאות שנה ושלֹשים שנה" (בראשית ה, ה). למה נאמר "אשר חי"? הרי אצל שאר האנשים הנזכרים שם לא נאמר "אשר חי". נאמרו בזה כמה פירושים, אבל מו"ר הגר"י מרצבך פירש, מפני שאדם הראשון היה נראה תמיד מבוגר בעשרים שנה מכפי גילו האמיתי. לכן אמרה התורה: "ויהיו כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלֹשים שנה", לומר לך: אמנם האדם היה נראה במותו כבן תשע מאות וחמישים שנה, אך האמת היא שהוא חי רק תשע מאות ושלשים שנה[i]].

הראיה שאדם הראשון נברא כבוגר ולא כתינוק - שכבר ביום בריאתו הקב"ה מחפש לו שידוך, ולא מטפלת או מינקת... ממילא יש לומר, שכשם שהאדם והחי והצומח נבראו "בקומתן", כך גם הדומם נברא "בקומתו" - לא כדומם "צעיר", אלא כדומם "זקן" בן מיליארדי שנים. לכן יש בעולם מאובנים בני מליוני שנים, וקרני אור שמגיעים אלינו מכוכבים הרחוקים מאתנו מליוני שנות אור, שכן קרני אור אלה נבראו כמות שהם, כשהם כבר "באמצע הדרך", ולא התחילו את המסע הארוך מתחילתו.

למה ברא ה' את העולם בצורה כזו? עולם "זקן"? - אולי כדי לתת מקום לטועים לטעות, שיוכלו להביא ראיות נגד בריאת העולם בששה ימים, וכך לשמור על עקרון ה"בחירה"[ii]. אבל האמת היא שראיות אלו הן ראיות של הבל, כפי שהסברנו באריכות.
 
[i]. ויש להעיר, שגם אצל אברהם אבינו נאמר "וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי, מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים" (בראשית כה, ז), ושם לא יעלה יפה תירוצו של הגר"י מרצבך. וצריך למצוא שם טעם אחר למה נאמר כן. ויש מבארים שם ע"פ דברי רש"י (שם טו, טו), שאברהם מת חמש שנים קודם זמנו. וע"פ זה י"ל, שזהו שאמר הכתוב, שמאה שבעים וחמש שנים לא היו "שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם", אלא "שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי". כי "שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם" היו באמת מאה ושמונים שנה, ומתוכם חי אברהם מאה שבעים וחמש שנים בלבד.
[ii]. ועוד תירוץ אמרו בזה, ע"פ המבואר בספרי הקבלה, שעולמות רוחניים רבים קדמו לבריאת עולמנו זה הגשמי. עולמות אלו נאצלו מאת הבורא בזמן קדום הרבה מאד לבריאת עולמנו, והעולם הזה שאנו מכירים אינו אלא השתלשלות מן העולמות ההם. כיון שכך, הרי יתכן שהעולם שלנו משקף את אותם עולמות רוחניים שקדמו לו גם מבחינת הגיל, ולכן הוא נראה "זקן", היות וזהו אכן גילם של העולמות הרוחניים שמהם השתלשל ונאצל עולמנו הגשמי.
מתוך לבניינה של תורה

     מו"ר רה"י הרב ברוך וידר שליט"א    79cb32f5-9dba-43a0-ac46-c615b46a75b4.gif 

---  לימי השובבים - "עבדי הזמן - עבדי עבדים הם" --- 
 
הימים ימי שובב"ים. ימים המסוגלים להתחזקות בקדושה ועבודת ה', להתחזקות לחיים של אמת שכל אחד מאיתנו נדרש להם, בראש ובראשונה עם עצמו, ומול רבונו של עולם . עסקנו בשבוע שעבר בחובה המוטלת על כל אחד ואחד שהחליט לשאת מכשיר סמארטפון להתקין תוכנת סינון כגון 'נטספארק', ' רימון' וכדומה או מכשיר מוגן. זו היא חובה הלכתית גמורה ! אסור לאדם שומר תורה ומצוות להחזיק בכיס רימון עם ניצרה פתוחה – הרי מצווים אנו "ונשמרתם לנפשותיכם מאד ." אסור לאדם שומר תורה ומצוות לסכן את חייואת חיי השעה ואת חיי העולם. דיברנו כמשל על אדם הנוסע ברכב אשר חובה עליו לחגור חגורת בטיחות, הוא יכול הרי לנסוע באוטובוס, אך אם בחר לנסוע ברכב , חובה עליו לחגור את עצמואדם המחזיק מכשיר פתוח לכל טומאה , הרי הוא עובר על איסור הלכתי , מוסרי , ובעיקר פוגע בעצמו פגיעה נפשית! צריכים אנו להצטרף למהלך של בני ישיבות שפתחו במרד קדוש ' עזים בקדושה ! ' תירוצים אפשר למצואאך אין סיבה אמיתית אחת בעולם שבחור בישיבה לא יצטרף למרד הקדוש הזה! גם בחור מבני חו"ל שלא היה רגיל מעולם בשיח הזה, השתא שזכה להיות בארץ ישראל, עליו להתחנך יחד אתנו לעניין הזה " של ונשמרתם לנפשותיכם מאד".
שמעתי השבוע סיפור נפלא על נדיב לב בארה"ב שנולד לו נכד. מרוב שמחה הזמין לבחינה את מי שרוצה ומסוגל להיבחן על אלף דפי גפ"ת . עשרים נבחנים סיימו בהצטיינות ואכלו מפירותיהם בעולם הזה - עשרים אלף דולר כל אחד . ביקש מהם אותו עשיר את מספרי הפלאפון שלהם, וכולם ענו תשובה אחת: "אין לי" !
מה בא הסיפור ללמדנו? הרי ודאי שאנו לא נמצאים במקום הזה, אשרי מי שיכול להיות במקום הזה, אך אינני חושב שישנו בישיבה בחור אחד ללא מכשיר . אף פעם לא דיברנו נגד השימוש במכשירים אלו. תמיד אנו עסוקים בשאלה  איך לחיות בדרך הנכונה עם הדברים .
מורי ורבותי – אהובי ! מלבד פרצת הקדושה שיש במכשירים הללו ישנה סכנה גדולה ועמוקה בהרבה - סכנה לכלל ישראל ולא רק לאדם הפרטי ולעולמו הרוחני : היכולת האדירה של האינטרנט בכלל (שהוא בלי ספק, כלי חשוב מאד בתיקון עולם), ושל הרשתות החברתיות בפרט, מביאה אנשים לשעבוד, לעבדות והרי אחד הדברים הראשונים שנצטווינו בעשרת הדברות הוא לא להיות עבדיםלאל זר, לא להיות עבדים בשום צורה לשום דבר בעולם מלבד בורא עולם. הוצאתי אתכם מהיות עם עבדים כדי להיות בני חורין, לא רק מעבדות פיזית , אלא מעבדות רוחנית! וכבר אמר ריה"ל: "עבדי זמן עבדי עבדים הם, עבד ה' הוא לבדו חפשי".
השעבוד הזה גורם לבני אדם בעולם המודרני ניתוק מהסביבה, ניתוק ממשפחה, פגיעה ביכולת ליצור קשרים חברתיים אמיתיים ואישיים, כולנו מכירים איך נראית חבורת אנשים שיושבת ועיני כולם נעוצות במכשיר שבידם. פסיכולוג שעוסק בנושא נישואין ציין בפניי שהתקשורת הווירטואלית הזו פוגעת גם ביכולת ליצור קשרים עמוקים למטרות נישואיןהשעבוד הזה פוגע גם בחיי משפחה, כאשר בני הזוג אינם מצליחים לתת תשומת לב נכונה וראויה אחד לשני , ובודאי לא לילדים.
יש עולם מלא אפשרויות במכשיר הגדול הזה, וזה אך עולם וירטואלי מחוץ לעולם הקיים שבו האדם חי, ובו הוא צריך לחיות. באופן אין יכולת לאדם לצמוח בתורה! אין סיכוי שעם ישראל יגדל כך בתורה. אם חלילה , תהיה זו נחלת הכלל  - התורה תעצר ! ואם התורה תעצר המשמעות היא שכלל ישראל יעצר . אי אפשר ללמוד תורה כאשר תורתו של האדם נעשית קרעים קרעים, החזון איש  צעק ואמר: "ללמוד שעה ולהפסיק שעה ( כלומר פרק זמן), הוא קיום התוהו, האפס וההעדר! הרי זה זורע ושולח מים לסוחפן ." 
כיוון שכולנו משתמשים במכשירים הללו הנכון הוא לקבוע לעצמנו, לטובתנו , זמנים ברורים מתי אנו נגשים למכשיר ומתי לא. נכון, לא תמיד נהיה 'זמינים'.. מילת המפתח היום " להיות זמין ", " הוא לא זמין כל הזמן מתלוננים הבריות. נכון , הוא לא זמין במכשיר אך הוא זמין לעצמו! זמין לאמת שלו! זמין לבורא עולם, לאלוקיו! מי שרוצה לנצל נכון את השנים שבהם הוא נמצא בישיבה, וכולנו באנו הנה רק כדי ללמוד תורה ולבנות את עבודת ה' שלנו, צריך לעשות חשבון נפש עם עצמו . 
 
פינת גדולי ישראל 

ר' אברהם צבי הירש אייזנשטט - פתחי תשובה
 
 
אברהם צבי הירש אייזנשטט (ה'תקע"ג1813ביאליסטוק – ה'תרכ"ח1868קניגסברג), בעל הפתחי תשובה, היה מגדולי הרבנים והפוסקים ברוסיה. רבי אברהם צבי נטל עליו ללקט פסקי הלכה מתוך ספרות השו"ת ולערכם לפי סדר השולחן ערוךבהקדמתו לחלק  "יורה דעה " הוא מעיד כי עבר על 180 ספרי שו"ת ובספרו הוא מביא את מסקנותיהם בקיצור רב. 
 
מתוך ויקיפדיה, עריכה - זיו ששון ארזי
 
'ופניהם איש אל  אחיו' - הפינה של בניין הבית 

סיטואציות רגשיות בשנה הראשונה / הרב לירון כהן שליט"א

חמש סיטואציות רגשיות שעשויים (לא חייבים!) לפגוש אותם בשנת הנישואין הראשונה 
 
  • "גילינו שאנחנו כל כך שונים":
נושא זה של הבדלים ושוני עולה הרבה פעמים במפגש הטיפולי הראשון עם בני זוג חדשים. "הקושי שלנו הוא שאנחנו כל כך שונים". אלא שהשוני לכשעצמו, איננו יכול להוות את הבסיס לקשיים. שני אינדיבידואלים שמתחתנים תמיד יהיו שונים. איננו נזקקים לג'ון גריי שיגלה לנו כי השוני הקיים בין גברים לנשים מתבטא במספר אינסופי של דרכים. עוד לפני ששמנו לב להבדלים האישיים בין בני הזוג, חז"ל הבהירו כי אינדיבידואליות היא העומדת בבסיסה של כל החוויה האנושית: "שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהם דומים זה לזה". האדם לעולם יתחתן עם אישיות השונה ממנו. אם כן, העובדה כי זוג איננו מסכים, איננו הסיבה לכך שנישואיהם חווים קשיים. נישואים נתקלים בקשיים כאשר בני זוג, המסורים לרעיון של חיים טובים יחדיו, על בסיס כבוד והערכה הדדיים, מתמודדים עם נושא הנתון ביניהם במחלוקת, ועדיין לא מצאו את הדרך להגיע להחלטה הטובה לשניהם. הדרך הפשוטה להגדיר מציאות זו היא לומר שהם עדיין לא הפכו לזוג; הם עדיין לא באמת נשואים. ניתן להמחיש זאת לזוג בדרך הבאה: אמנם הם חוו טכס נפלא דתי, חתונה, אבל העבודה שהחתונה מביאה בעקבותיה שהיא בנייתם של הנישואים, עדיין מחכה להם. נישואים טובים מתקיימים כאשר בני הזוג יודעים איך לחיות עם ההבדלים שביניהם, באופן שמאפשר גם להם וגם למערכת היחסים שלהם לשגשג. זוג שלא למד לחיות היטב ביחד בצורה מכילה ואף מוסיף לחדד את ההבדלים שביניהם, הוא בדרך כלל זוג שיסבול מקשיים.
 
  • יחס נכון למשפחות המוצא:
"חלק חיוני בתהליך יצירת הזוגיות הינו העברת מסר של נאמנות לבן זוג האחר. ההתחייבות ההדדית של בני הזוג זה לזו מוכרחה להיות חזקה יותר מהמחויבות כלפי המשפחות מהן באו... על הזוג ליצור גבול ברור ובריא – חצי חדיר – מסביבו. מחיצה זו חייבת לאפשר פרטיות ומרחב מחייה לתפקוד אוטונומי, ובו זמנית לאפשר אינטראקציה בין דורית" [מתוך המאמר התפתחות נורמטיבית של משפחה – ד"ר אבנר ברקאי]
גבולות ברורים ובריאים (לא נוקשים מידי ולא חדירים מידי), בין משפחות המוצא לבין הזוג הצעיר מהווים תנאי לתפקוד זוגי מוצלח. עליהם להיות  מוגדרים היטב בכדי לאפשר לזוג לנהל אורח חיים עצמאי ללא הפרעות בלתי צפויות. מאידך, עליהם לאפשר קשר בין דורי מידתי ומאוזן המזין את הזוג בתמיכה ובתבונות חיים ואת ההורים בנחת מילדיהם המוסיפים חוליה חדשה בשרשרת הדורות.
 
  • ציפיות ואכזבה:
לאחר החתונה מגלים לעיתים בני הזוג שדברים שונים, לעתים מאוד שונים, ממה שציפו. מדוע? הסיבה הראשונה היא שהמציאות של חיי נישואים שונה מהותית מכל מצב שהם חוו בעבר. הם מעולם לא היו חלק ממערכת של נישואין, מציאות של "אנחנו". הם מתמודדים עם חוויות ואתגרים שמעולם לא התמודדו איתם קודם לכן, וחיים כעת בהקשר חדש התובע מהם תביעות שמעולם לא נדרשו מהם בעבר.
אלמנט חדש נוסף הוא, שחייהם עתה כנשואים הינם ברמה עמוקה ואינטימית הרבה יותר מהצורה שהם חיו בעבר. הנישואים דורשים רמה חדשה לגמרי של אינטימיות, פתיחות וכנות. לפני שנישאו, לא רק שלא יכלו להכיר את בן הזוג המיועד ברמת חיים אינטימית זו הנוצרת רק לאחר נישואיהם, אלא אף את עצמם לא יכלו להכיר במדרגת החיים החדשה שנוצרה. לאחר נישואיהם, גם היבטים רבים של אישיותם מתגלים בפעם הראשונה. הם לומדים על עצמם, איך הם מתנהלים כאיש נשוי וכאישה נשואה בכלל ואיך הם מתנהלים כנשואים זה לזו בפרט. הנישואים מעמתים את האדם עם מצבים ייחודים חדשים. הציפיות והרשמים שהיוו את הבסיס להחלטה להתחתן מתעדכנות או מוחלפות לגמרי (בצורה איטית או באופן מיידי) על ידי מה שהאדם לומד דרך המציאות החדשה של חיים משותפים.
הנכונות להיכנס לתהליך של למידה ותאום ציפיות משותפת היא המפתח להצלחה.
 
  • הנפרדות וההנכחה:
הקשר בנוי על היותנו שניים, שני אישים נפרדים, עם שתי מפות עולם נבדלות, ובין שנינו נוצר קשר וחיבור. אנו מחויבים להכיר בשונות שבינינו ולבנות את מערכת היחסים מתוך הכרה זו. 'אם אתה אתה – אני אני'. מחובתנו להנכיח את עצמנו ואת עולמנו, ולאפשר לשני להנכיח את עצמו ואת עולמו במקביל, מתוך הכרה שכל אחד מבטא רק חלק מהאמת ולא את האמת הזוגית השלמה.
במבנה זוגי נכון יש לכל אחד מהשנים מקום מלא, והכרה מלאה מצדו של השני. החיבור אינו אמור לצמצם או להקהות את מקומו של האחד או של השני, אלא לאפשר להם להיות נוכחים באופן מלא, ולייצר מעגל חדש מתוך ההפריה הזו. כתרשים ניתן לצייר כל אחד מהשנים כמעגל נפרד, שלם ועומד בזכות עצמו, והחיבור ביניהם יוצר מעגל גדול יותר שמקיף את שני המעגלים ביחד.
יש מקום להזדהות בתוך מערכת זוגית, ואולי אף להתמזגות מדי פעם, אך חשוב שעקרון ההפרדה יישמר, ושההזדהות לא תהיה הימחקות של האחד באורו או בצלו של השני.
הביטוי 'שכינה ביניהם' עשוי לשקף תובנה זו, שכן אם הצפיפות הזוגית מעלימה את המקום שבין השניים – לשכינה לא יהיה מקום.
 
  • בניית תקשורת זוגית נכונה:
דבר שלא נאמר מפורשות לשני הוא בחזקת שאינו ידוע. אחריותו של מוסר המסר לוודא שהמסר הגיע לשני והובן נכון. אפשר להבין ולכבד את הכמיהה שבן הזוג יבין את הדברים באופן ספונטאני, אך אי אפשר לדרוש זאת. גם לגבי עזרה: מחובתו של הזקוק לעזרה לבקש אותה ולהנחות את העוזר כיצד לעזור לו. וגם בשימוש בהומור: מחובתו של מספר הבדיחה לוודא שהשני הבין שזו בדיחה וקיבל אותה ברוח זו.
נושא זה נכון לא רק כשאני מבקש לשלוח מסר לשני, אלא גם בכיוון השני, כשאני משער שקיבלתי אותו. פעמים רבות אנו משערים מה התכוון או הרגיש בן הזוג, מבלי שאמר זאת. השערות אלו מביאות לטעויות קשות ולקצרים בתקשורת. כדאי מאד לבדוק עם השני אם אכן אנו מתואמים, ולשאול: אני משער שהרגשת... האם אכן כך?
 
 
 
 
חדשות ועדכונים

ביקור חיילינו מתוכנית מח"ל 
 

ביום רביעי ט"ז בטבת, ביקור של הרב ארי הלר, אחראי תוכנית מח"ל, ועוזי היל אחראי חיילים - אצל הגולנצ'יקים שלנו בגזרה הדרומית

 

ae6ec708-6630-4ac7-99fc-2bac67909783.png
 


e25217ac-59f4-49f8-bda4-13aec91561cc.png


תפילה בעזרת ישראל
 


בני ישיבת הכותל הנוהגים להתפלל מדי יום תפילת מנחה ברחבת הכותל הקטן לחיזוק אחיזתנו במקום מתפללים בימי רביעי בחלק הדרומי של הכותל המערבי המכונה עזרת ישראל..
ביום רביעי ט"ז בטבת הצטרף אליהם הרב שלמה אבינר שליט"א שאמר דברי תורה בסוף התפילה.

 

c30d2c47-19d1-42ec-8587-133149a43a1f.png


e2d0f09f-b28a-4c65-932a-d22f8f7b2d53.png


מלווה מלכה של מחזור א' לציון יובל שנים להגעת המחזור המייסד בעשרה בטבת תשכ"ח. 



4c4fbacc-04da-460d-94a9-ea28c25b5fdf.png


65522079-e603-4ff8-965e-82550beede82.png


25c320c9-7f34-4d2c-997c-5dd52bb23833.png

800f6295-771a-4478-9014-1ab06d9ee16a.png




גולני שלי! 


ביום שני כ"א בטבת התקיימה בישיבה הפגישה המסורתית עם ר' אליעזר דויטש מאיגוד ישיבות ההסדר לבני שיעורים ב' וג' המתעתדים להתגייס באדר הקרוב ליחידות השונות


2df323ab-8658-415b-a1fb-9962a10559b8.png



752b48a3-b427-422f-98ff-290e6e128565.png



בוגר"צים 


מפגש ולימוד של התוכנית לבוגרי צבא ותוכנית הסטודנטים בישיבת הכותל
עם ראש הישיבה הרב ברוך וידר שליט"א

5c5cd40c-4b3d-4bd2-aa22-05af3f3852a7.png




ביקור במחנה עופר 

ביום רביעי כ"ג בטבת זכו חיילינו מחיל האיסוף הקרבי בביקור חיילים מיוחד של ראש הישיבה הרב ברוך וידר שליט"א במחנה עופר.

3a390a97-41b9-4169-aa02-0eded3b4d277.png




f0b4fdac-92ff-4844-9272-01b5caa5574e.png


שבת שנתית של בוגרי תוכנית חו"ל 


בשבת וארא התקיימה בישיבה השבת השנתית של בוגרי תוכנית חו"ל מהארץ והתפוצות בהשתתפות הרב ראובן טרגין שליט"א.

6b9b537e-7b0d-4677-895e-35a6e7ba732b.png


17ec964c-784f-40f0-ac0c-15348d638f9b.png



6fd8b155-b446-40f1-8606-dd64c619b0cb.png

עם הרב ארי קוטלר ובוגרי חו"ל... 

06bf26b2-f0f3-467e-a2d5-feb6a2917d20.png
 

יום עלייה בישיבת הכותל

ביום ראשון כ"ז בטבת התקיים יום חשיפה ולימוד לבני הישיבה מהתפוצות בנושא העלייה לארץ.
בתמונה- מרן ראש הישיבה שליט"א פותח את היום.

 

 

e60f5e10-9b73-44cc-bef5-5b460324c095.png


 

מפגש הכנה לצבא עם מנכ"ל הישיבה סא"ל (במיל) מוטי ג'רבי

485ac674-feca-4e1c-a601-13873fdf6c7c.png



e7c5a47c-bcb8-4829-b382-c7e4468e06db.png

הזמנה לכנס ירושלים של קבוצת בשבע

שלום וברכה לידידי ישיבת הכותל די בכל אתר ואתר
מצ"ב הזמנה לכנס ירושלים של קבוצת בשבע,
הפרס יוענק ביום שני כ"ז בשבט תשע"ח (12.2) במלון קראון פלזה בירושלים
בין השעות 12:00-13:00 משוער.
בוגרי וידידי הישיבה מוזמנים להגיע למושבי הבוקר בכנס ולכבד את הישיבה ואת מקבלי הפרס
מו"ר הרב ח"י הדרי שליט"א, מו"ר ראש הישיבה שליט"א מר קורט רוטשילד ומר מוטי ג'רבי.
ההרשמה מראש חובה במייל 
nsela@hakotel.org.il
בברכת המשך חורף בריא
ובברכת ירושלים
בית ישיבת הכותל

*מספר המקומות מוגבל
**ישיבת הכותל אינה אחראית לתוכן האירוע ולהפקתו

a36dc8c1-a6b9-46b9-8feb-5b0200ff1a2f.png




 


לבוגרי וידידי הישיבה היקרים די בכל אתר ואתר

לאור ההצלחה בחודש אלול- שיעור ווטסאפ שבועי חדש מפי מו"ר הרב ח"י הדרי 
ישלח בכל יום חמישי בקבוצת הווטסאפ של שיעורי הרב וביוטיוב ובפייסבוק של הישיבה.


 ניתן לקבל את השיעור בתפוצות הבאות 
רישום לעמוד היוטיוב של הישיבה:
https://youtu.be/btFkYZXky6s 
צפייה ומעקב אחרי עמוד הפייסבוק של הישיבה:
https://www.facebook.com/YeshivatHakotelIsrael/ 
הצטרפות לקבוצת הווטסאפ של עדכוני ושיעורי הרב ח"י הדרי:
https://chat.whatsapp.com/7ULNme6ML2D4AYdRvj5GH1 


נשמח לעזרתכם בהפצת השיעור לתועלת הציבור.

בברכת התורה ובברכת ירושלים
בית ישיבת הכותל
 
  
 




 


 

שבט תשע"ח:

 
  • מזל טוב לרב אבנר ורעייתו גילה ששר על הולדת הנכד
  • מזל טוב לאילן פימה (שיעור ב') לרגל אירוסיו
  • מזל טוב לדוד סימן טוב להולדת הבן
  • מזל טוב ליניב לוזון (מחזור ל') לרגל נישואיו
  • מזל טוב לבוגר הישיבה אבנר וליאת שטרום להולדת הבן
עשה לך רב  
 

שימוש בנטלה לשימוש חול

 

שאלה:

 

שלום לכבוד הרב!

נטלה המיועדת לנטילת ידים, לעיתים ברצוננו להשתמש בה לשפוך מים על הרצפה לשוטפה וכדומה. האם הדבר מותר?
האם יש לדמותה לציצית סוכה ושופר בזמן שעומדים לקיום מצוותם שאסור להשתמש בהם לתשמיש חול?
ואולי יתכן שהקונה נטלה חושב מתחילה שישתמש בה לשימושים נוספים?
תודה רבה!

 

 

התשובה:

המשיב: מו"ר הרב אביגדר נבנצל שליט"א

שלום רב, 

אפשר להשתמש בנטלה לצרכים אחרים ואין לדמותה לציצית, סוכה ושופר.

 

 

 

א. מערכת - זיו ששון ארזי