English Español
צרו קשר

חדשות ואירועים

חזרה לרשימת חדשות

עצרת זיכרון במלאת 30 לפטירתו של מו"ר הרב הדרי זצ"ל - סיכום הדברים

בס"ד

אזכרה במלאות 30 למו"ר הרב חיים ישעיהו זצ"ל - י' סיון ה'תשע"ח

לצפיה באלבום תמונות מהאזכרה - לחץ כאן

  • הנחיה – הרב טוביה ליפשיץ – דברי פתיחה

ריבונו של עולם מגלגל שביהמ"ד של ישיבת הכותל – קרוי בית מדרשו של הרב הדרי זצ"ל, עם ולמרות כל גדולי הרבנים ששכנו בבית הגדול הזה.

איך ומכח מה נוצרה זיקה מוחלטת זו? מדרש רבה על פרשתנו: "נוצר תאנה יאכל פריה" – אין הקב"ה מקפח שכר בריה... שהקב"ה זכר לדוד ולא קיפח שכרו והכתיב את הבניין על שמו של דוד למרות ששלמה בנה אותו "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" על שציפה לבניינו נקרא הבניין על שמו.

יגיעתו ושעבודו של הרב הדרי לישיבה, הם אלו שהקנו לבית המדרש להיות קרוי בית מדרשו של הרב הדרי זצ"ל.

הרב שמחה הכהן קוק אמר בעבר שהרב הדרי הוא אבן מאבני הכותל, עכשיו המילים הללו מקבלים נופך נוסף. כפי שפעל עד היום מן הארץ אל השמים יפעל היום מהשמים אל הארץ.

לפני כ-75 שנה מסובב הסיבות חיבר בין שני נערים וכדברי הנביא "אשר נשבענו שנינו אנחנו בשם ה' לאמור ה' יהיה ביני ובינך"[1]

כשנתיים לאחר הקמת הישיבה ולאחר הפצרות רבות של הרב הדרי בפקחותו התעטרה הישיבה בכתר כהונה, כתרו של מו"ר הרב יעקב כץ שליט"א. תפקידו היה ראש הכולל אך מעשית הוא היה עוד הרבה מעבר.

  • מו"ר ר' יעקב כץ שליט"א

קשה להימצא כאן בישיבה ללא ידיד נפשי הרב הדרי זכרו לברכה, בשנים האחרונות מבטי הראשון כשהגעתי לישיבה היה למקומו של הרב הדרי. בד"כ לא הרבינו בדברים אך הלבבות דברו. ועתה מקומו חסר ויודעים אנו שכך הוא יישאר. מי שלא יודע כמה היינו קשורים זה בזה יהיה קשה לו להבין.

הרב הדרי היה איש רציני מנערותו, יודע מה מטרת חייו והשתדל לעלות במסילת ר' פנחס בן יאיר. הרבה טלטולי חיים עברו עליו והצליח להישאר בשלוות נפש. הוא היה איש תפילה ותורה, עסקו היה בעיקר בתנ"ך, אמונה וחסידות. הוא הרגיש שזה עניינו בעולם.

אמנם, הוא עסק בשטח לא עיוני קלאסי והתמסר לחלק האגדה שבתורה, אך לגבי השאר הבין שיש צורך בעמל גדול בעיון וכן הוא הקים את הכולל שכולו הלכה בעיון.

בגיל יחסית צעיר בחר לעסוק בעיקר בחלק האגדה שבתורה ומצעירותנו ניהלנו הרבה חלופת מכתבים אודות הנושא זה, מכתבים שנתתי לו במתנה כשהגיע לגבורות.

יש הרבה מה לומר על מעלותיו ושבחיו ועוד ידברו ויכתבו, הגמ' במועד קטן אומרת: "אל תבכו למת ואל תנודו לו" – דורשים חכמים אל תבכו למת יותר מידי ואל תנודו לו יותר מכשיעור.

הוסיף הרמב"ם במה דברים אמורים בשאר העם, אבל תלמידי חכמים על פי חכמתם.

מה אכפת לחכמים שיספידו את המת יותר ויותר?

הרמב"ן בספר דברים על הפס' "לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת..  כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך ובך בחר יהוה להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה"[2] הרמב"ן מבאר שיש כאן מסר מיוחד מאוד. (כמעט ואין בתורה אזכור לגבי שכר בעולם הבא, לא מוזכר עולם הנצח, אלא כמעט אך ורק ברכות לגבי העוה"ז.) מבאר הרמב"ן שכאן יש אזכור לגבי עולם הנצח.

האור החיים מבאר יותר: שבמיתת איש אין אבדה למת עצמו כי הוא קיים בעולם הנשמות, אלא הוא דומה לאדם ששלח את בנו לעשות מסחר ואחר שנים שלח לקרוא לבנו, אין בנו חסר במקום שאליו נשלח לעשות מסחר והוא שמח לחזור לאביו שבשמים. הנפטר שמח כי הוא חוזר לאבא. לכן התורה מגבילה את ענייני ההספד והאבלות. אז אם כן, למה התורה לא אסרה לגמרי, מדוע עדיין יש שלושה לבכי ושבע להספד?

ממשיך הרמב"ן שהטבע הוא שכשאדם נפרד מחברו שלא יראהו יותר הוא בוכה וכך גם כשאדם נפטר אל בית עולמו, מבחינתנו הוא איננו ולכן יש סמך כדי לבכות אבל לא יותר מידי. הרב הדרי חזר אל אביו שבשמים וטוב לו, אך לנו הוא חסר.

אחד מהבוגרים שאל פעם את הרב הדרי מדוע הוא לא מדבר על עניינים אקטואליים? השיב לו הרב הדרי שכאן עוסקים בעולם הנצח.

רוחו של הנפטר נמצאת בעת ההספד.

כשחשבתי מה לומר בהספדו של חבר יקר, של ידיד נפש, עלתה בדעתי מחשבה נוספת על ההגבלה בהספד. רבותינו למדו אותנו משהו על כוחות הנפש – אם הנך מרגיש הרגשות גדולות אל תבטא אותם בשפתיך מיד אלא שמור אותם לעצמך, כי אם לא אתה עלול לרוקן את עצמך לגמרי. אני מרגיש שאני לא יכול אבל גם לא רוצה לשתף בכל החוויות הטובות שלנו יחד. אני זוכר הרבה דברים ממש מילדות, מהבית שלו, בן יחיד להוריו יחד עם אחותו הרבנית סרלואי שתחיה לאורך ימים ושנים. כמה חוויות שנחרטו בנפש שלי ושלו להבדיל בין חיים לחיים. יותר מ-75 שנה, חוויות והרגשות עמוקות. לא כדאי להוציאם כי זה נהיה זול. זה הפשט בדברי חז"ל לא להספיד יותר מידי.

חווינו פה חוויות שגם אחרים חוו יחד עמנו אבל הקשר המיוחד שלנו גרם לנו לקלוט את הדברים המיוחדים ביחד – ימים נוראים, ר"ה ויום כיפור, שיחות ההתעוררות, אור זרוע לצדיק של הרב הדרי (משהו משהו) הושענא רבא, הושענות בישיבה, הפרידה מן הסוכה ושיחתו המיוחדת, כניסה להקפות והקפות בשמחת תורה והקפות בסיום החג הגדול הזה.

בשנים האחרונות ישבנו יחד עם ספרי תורה וצעירי הצאן מרקדים לפנינו. כמעט ולא דברנו, אולי מילה או שתיים, אבל הלבבות שלנו דברו, לפעמים העיניים.

חוויה מיוחדת הייתה לי כשהוא גרם לי לנסות לפענח קטעים קשים בספרים לא פשוטים, אבל חבל לי לפרט דברים עמוקים בנפש.

אם יכול הרב הדרי לשתף אותנו כעת, ודאי היה מוסר לנו מה קורה שם בעולם הנפשות, אך לבי אומר לי שהוא גם היה אומר דברים השייכים ונוגעים אלינו.

ניסיתי לכוון לדברים שהוא היה רוצה למסור:

  • – הרב הדרי כ"כ ציפה לתיקון העולם כולו, תיקון הישיבה, משפחתו ונפשו שלו – 'התעוררי התעוררי כי בא אורך, קומי אורי.' למה אתם ממתינים ודוחים את ההכנות ליום המתקרב ובא במהירות גדולה, הרי יכולים אתם לראות את העתיד הבא. אני כבר לא יכול לעשות זאת בעולם הנשמות – לתקן עולם, אבל אתם חטפו את זה, עד מתי נדחה קודם כל את תיקון עצמנו לפני שיהיה מאוחר מידי, כשיאיר האור הגדול זה כבר לא יהיה מבחירה וזה יהיה מאוחר מידי.

המסר ליחיד – קטע מהחזון איש (יתכן שהוא היה אומר את זה בלשון רכה יותר)

"נדמה לך כי המבקשים שקידתך בתורה הם כמבקשים רעתך, דעתו בעיניך הוא לבלות את הזמן בהוללות. אמנם לא קל לקבוע לימוד שקידתי, אבל הכבד הוא רק רגע, והקובע זמן קבוע ללימוד חיש מהר לא ירגיש את הדברים ככבדים.

ואני קורא בך – חזור בך בן אדם כי מחר תתחרט.. זה כל פרי החיים להתענג על עמל התורה, עמל שיש בו יתרון לנצח."[3]

 

אי אפשר שלא להזכיר את הרבנית נעמי שתחיה לאורך ימים ושנים שהייתה שותפה מלאה בגידולו וגדלותו של הרב הדרי.

אגרא דהספידא דלויי. להתרומם.

כשאנו שומעים דברים כל כך מיוחדים זה מחייב את כולנו, לאן אדם יכול להגיע. הוא היה גם אדם רגיל למד בבי"ס בילו בתל אביב חבר של תנועת המזרחי. משפחה רגילה שלא היו שייכים כ"כ לגדל אדם לרוממות שכזאת. זה מחייב אותנו. אפשר להגיע לרוממות גדולה (אמנם לא לכל אחד יש כח זיכרון שכזה וכזה כח לדבר) אך כל אדם לפי כוחו יכול להגיע גבוה.

"הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא" היום הזה הוא קרוב, כך נראה לכל בר דעת, נשתדל להתרומם ולהתכונן ובמהרה נזכה לגאולה שלימה.

  • הנחיה – הרב טוביה ליפשיץ - מעבר

המדרש בפרשתנו על נשיא בני אפרים אומר – "נטועים הם בעלי אסופות" אימתי הם נטועים? בזמן שבעליהם נאספים מהם.

הרב הוטנר - "לאחר שהרב מסתלק תורתו מתקיימת יותר מבחייו". האדרת היוצאת מהרב המסתלק יכולה ליצור כח של פי שניים אל תלמידיו.

פעם אחת התארח הרב הוטנר בישיבה ואמר עליו הרב הדרי שאת תורתו אנו לומדים.

הרב הדרי אסף וצירף לכאן תלמידי חכמים מורמים מעם בשנותיה של הישיבה, כל אחד הגיע מבית מדרש אחר כל אחד ותורתו בידו.

לאחר פטירתו של הרב הדרי גילינו קשר מיוחד בין הרב הדרי למו"ר הרב נבנצל שליט"א.

  • מו"ר הרב אביגדר נבנצל שליט"א

צריך לעסוק בהספדו של חכם, אך בעקבות דברי הרב כץ שהרב הדרי נמצא כאן אני רוצה להודות לרב הדרי שאיפשר לי להביא את משפחתי לכאן בשבת הראשונה שהיינו כאן, ולהודות על כל הטובה שקיבלתי ממנו. לפרוע אי אפשר, אך לפחות להודות.

התורה אומרת בפרשת הנזיר " וכפר עליו מאשר חטא על הנפש" וכי במה חטא? אלא שציער עצמו מן היין. ומה המצער עצמו מן היין נקרא חוטא על אחת כמה וכמה מכל דבר אחר. מצד שני אומרת התורה "זאת התורה אדם כי ימות באוהל" – דרשו חז"ל אין התורה נקנית אלא במי שמוסר עצמו עליה. איך הדברים מסתדרים יחד? צריך לשעבד את הכוחות שהקב"ה נתן לנו לעבודת ה', אם אדם אוכל וישן כדי שיהיה לו כח לעבודת ה', הוא מוליד בנים כדי שיהיו עוד עובדי ה'. היין נועד לקידוש ולהבדלה, לארבע כוסות ולפורים אך יש להיזהר לא לשגות בו.

שהאדם לא יהיה הוא מטרת העולם אלא כל מטרתו תהיה עבודת ה'. מי שעושה כך זוכה באמת.

אפשר לומר זאת על הרב הדרי, הוא יכל לשבת בפינה שלו ולכתוב הרבה חידושי תורה וספרים, אך הוא בחר להרים תורה כאן בירושלים, להקים ישיבה שמעמידה תלמידי חכמים גולים ורמים ומרביצי תורה. הוא מסר את עצמו לכך.

עסק ונתן תשומת לב לכל בחור ובחור מה מצבו ומה מצב משפחתו, איך אפשר לקדם אותו ולהרגיש איפה כל אחד עומד. כך ניתן להסביר את מאמר חז"ל: "איזהו חכם? המכיר מקומו ומקום חברו בישיבה" - אין הכוונה שהוא יודע באיזו שורה הוא יושב בביהמ"ד. אלא הוא ידע כל אחד מה היא מדריגתו בכלל היושבים לא רק בבחינה הגשמית אלא לגבי מקומו הרוחני בישיבה. (שהרי בעבר היו יושבים בבית המדרש ע"פ סדר הגדולה)

הוא דרש את הפשט הפשוט, ללמוד גמרא רש"י ותוס' כך צומחים גולים, לא רק מרעיונות גדולים. שיעורים כללים בישיבה בכדי לגדל כל אחד ואחד לצמוח לאילן גדול. ברוך ה' הצמיח אילן גדול של תלמידי חכמים שנושאים במשרות ומעבירים את התורה.

אני צריך לחזור ולהודות על שהוא הכניס אותי, כשבאתי לכאן בלי כלום, הגעתי רק לשבת בישיבה ללמוד בלי שום בתחייבויות. לאט לאט נכנסתי קצת להתחייבויות בישיבה. אני מקווה שהישיבה תמשיך בהתגדלות בתורה ויראת שמים.

נקווה שכהמשך של דברי ר' יעקב כץ "הנה פתאום יבוא האדון אל היכלו".. רבים משכני עפר יקיצו וביניהם הרב הדרי זצ"ל.

  • הנחיה – הרב טוביה ליפשיץ -מעבר

הנחלת התורה הייתה תמצית חייו, חינך לכך בעוצמה רבה וניסה לנתב כל אחד בדרכו. הוא תמיד נתן עצה ורעיון ואף פעם לא החליט בעבורו.

הגמ' בבא מציעא מספרת על הסתלקותו של ראש ישיבה מסוים, רבה בר נחמני מתבקש לישיבה של מעלה, בקשו למצוא את מקומו ולא מצאוהו. אזלו לאגמא וחזו ציפורים שחגות שם מעל לאגם והבינו ששם מקומו. כמה מפרשני האגדות התעסקו באגדה זו. לענייננו, נביא דברי חז"ל ששייכים למבחן. הציפורים הללו הם בבחינת המון התלמידים שהתקבצו אליו לשמוע את תורתו, הוא הצמיח להם כנפיים והם, התלמידים, מסמנים את מקומו.

הרב הדרי ייחס למערכת בתי הדין הרבנים חלק חשוב בהחזרת העטרה לירושלים. בוגר הישיבה הדיין יהודה שחור מוזמן לשאת דברים.

  • הדיין הרב יהודה שחור

תקופה ארוכה זכיתי להיות בישיבה, כתלמיד בהסדר, בכולל ובכולל הדיינות לאחר מכן. אני מרגיש עדיין כתלמיד הישיבה. יש ברחוב כל מיני הגדרות, אני חושב שאני יכול להגדיר את עצמי 'כותלניק' או יותר נכון הרב הדריניק. יש כל מיני תתי זרמים בכל מיני זרמים, אך אצל הרב הדרי הזרם שלו משלב ומאחד את הכל יחד וזה אפיין את אישיותו.

עניין הדיינות היה חשוב מאוד לרב הדרי, אני הייתי בסבב השני של הכולל שאותו הוא הקים. הוא הביא לכאן את הרב חגי איזרר שהוא אחד מעמודי התווך בעולם הדיינות, ידוע שהוא היה אחד משני עמודי התווך אצל הרב אלישיב.

בדיינות מופיע מושג של הרחקות של רבינו תם, כל מיני סנקציות. למעשה זה כלים מאוד חדשים שנחקקו רק לפני כ-20 שנה. אבל גיבושו של רעיון זה התחיל כאן בבית המדרש, כשלמדנו את זה כאן בבית המדרש הרב חגי אמר שצריך ליישם את הרעיון הזה בעולם הדיינות.

כשמוננו לדיינים, מוננו שלושה יחד מבוגרי הישיבה. הרב הדרי כ"כ שמח ועשה לכבודנו מסיבת חנוכה מיוחדת לציון של מינויים אלו.

הרב הדרי מאוד הקפיד על תפילה בישיבה, פעם הייתי בפנימיה כבחור באזור השעה 06:30. נקישות בחלון וביקש ממני הרב הדרי, אל תתפלל היום בישיבה?!? יומיים קודם לכן התארסתי, זה היה בעשי"ת, מנהג הישיבה לרקוד בעליה לתורה הראשונה לאחר האירוסין. זה היה ביום שני וביום רביעי חל יוה"כ, הרב רצה לכבד אותי שישירו וירקדו לי דווקא ביוה"כ.

בפרשת הנשיאים התורה חוזרת על כל אחד ואחד מהנשיאים למרות שהקריבו את אותו קורבן, מדגישה לנו התורה שכל אחד מהם ידע לשמר את המסורת ולא להשליט את הייחודיות ע"י מעשים ייחודיים אלא דווקא ע"י כוונת הלב.

מבחינת הכוונות הפנימיות לכל נשיא היה את כוונות הלב שלו. במקום להתבלט ידע הרב הדרי להתבטל.

 

נק' נוספת על פרשת השבוע, שאלה של ר' פנחס מקוריץ "ויהי המקריב ביום הראשון נחשון בן עמינדב" – למה בלשון 'ויהי' – לשון של צער?

אם נסתכל על כל התמונה בצורה היקפית ע"פ דרכו ותורתו של הרב הדרי זצ"ל - נראה שנחשון בן עמינדב הקריב בר"ח ניסן. אהרון התחתן עם אלישבע אחות נחשון, ז"א שנחשון היה דוד של נדב ואביהו והרי הם מתו בר"ח ניסן.

'רוב בנים דומים לאחי האם' הגמ' לומדת את זה מהסיפור הזה של נחשון ואלישבע, באותו יום שבו הוא מקריב, האחיינים שלו מתו. באותו יום הוא מצטער, הוא זכה שיש לו אחיינים שקופצים ראשונים כמוהו והם לקחו ממנו את התכונה הזו אך לא ניתבו אותה בצורה הנכונה.

ר' פנחס מקוריץ אומר על כך דבר נוסף, נחשון בן עמינדב זכה לגדולה והייתה לו את מידת הענווה למה אני זוכה לכך יותר מאחרים. לכן היה לו מזה צער. זו תכונה של הרב הדרי זצ"ל.

'אחד היה ישעיהו' – תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

  • הנחיה – הרב טוביה ליפשיץ - מעבר

"מאה מיתות ולא קנאה אחת" – בחורף תשנ"ט ראינו אצילות גדולה כשהעביר הרב הדרי את מפעל חייו לרב חיים כץ בגדלות נפש ובשום שכל כדי שהמפעל הגדול לא ינזק. הקב"ה גלגל שתלמידו יכנס לתפקיד ראש הישיבה. הוא אמר לנו "אתם עוד תתגעגעו אלי ותתגעגעו אלי מאוד" אנו אכן מתגעגעים. ראש הישיבה מוזמן לשאת דברים.

  • ראש הישיבה מו"ר הרב וידר שליט"א

אני הייתי רגיל לשלש 'ברשות רבותי' – כהן לוי וישראל, גם עכשיו אני פותח כך מתוך דבריו של ר' יעקב שהרב הדרי נמצא כאן אתנו.

הגמ' דנה האם הספד הוא כבוד הנפטר או כבוד החיים? ר' עקיבא איגר מעיר שזו מחלוקת רמב"ם ורמב"ן, שהרמב"ם תפס שעוסקים בכבוד הנפטר והרמב"ן סובר שזה יקרא דחיי, כבוד החיים.

אני מרגיש שהחיים הרבים שנאספו כאן, לכולנו המפגש הזה הוא יקרא דחיי. כולנו נתרומם מכך, רוממות שהוא חי בה כל הזמן וניסה להעבירה אלינו.

הגמ' אומרת ש"ראה הקב"ה שצדיקים מועטים, עמד ושתלם בכל דור ודור".

כשהרב זצ"ל הספיד את החפץ חיים הוא הסביר שהקב"ה מעבירן, את אותם נשמות הצדיקים, ממקום למקום. בעיני מו"ר הרב הדרי זצ"ל היה אדם גדול וענק, כדמות מדורות קודמים.

בלוויה דיברנו על הייחודיות שלו מבחינת האישיות, אני רוצה לדבר היום על הייחודיות שלו במפעל שלו, הרב הדרי חינך אותנו לחיבור של דורות של תורה, חיבור של גדולי הדורות הקודמים שחיו בתקופתו. בבחינת אליהו העומד על הפתח שהשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.

אנו רוצים לעסוק ביקרא דחיי ואיך מתרוממים לדמויות הגדולות האלה. הרב קוק כתב על חותנו מאמר נפלא, שם הוא מתבונן על העולם, על תקופה הצריכה חיזוק, על יאוש חלילה שאז אפשר לרדת, מה נעשה אז? "ישא ישראל עיניו אל הזקנים שבדור.. מהם יכיר את רוחו כי רוח האומה יתגלה בגדוליה" כך התחנכנו כאן, להתבונן בגדולים וללמוד מהם.

"גדול הוא ערכה של פעולת סיפור גדולי התורה לישראל" את הרב הדרי תמיד ראינו בגדלות. והרב ממשיך וכותב על חתנו "כאשר בעוונותינו חשך השמש הגדולה הזו.." חייבים לספר על גדולתו אולי יועילו הפרטים לרומם נפש כל הוגה בם כאשר הועילה הפגישה עם אותו צדיק.

ישנם שתי תועליות, תועלת מעשית – שרואים את הגודל ורוצים ללכת בדרכיו. אך יש גם תועלת עיונית – גם אם לא ידמה לו, מתרוממים ומשיגים גדלות נפש מהחיזיון של דמותו.

הרב הדרי ראה בעניין הזה דבר מרכזי. הוא זכה למתנת שמים של סוג של גאונות וכישרון מיוחד לחיות ולזכור פרטי פרטים מגדולי ישראל שהיו קודם כאילו שהם היו בפניו. הוא חי והחיה אותם. הוא הביא את הסיפורים האלו כדי שנלמד, נדמה לי שהוא הרגיש שאת המתנה הגדולה הזו שהוא קיבל הוא יכול לפעול בדור הצעיר את מה שהיה בעיני רוחו. לחבר את דור התחיה לדורות הקודמים לוואלוז'ין.

כמו כן מצאנו נקודה מהותית נוספת שניחנה בו – הרב זצ"ל זועק על החשיבות שבלימודי האמונה. באורות הרב מדבר על הכרח גדול בעולם בזמן של התמוטטות רוח "יתנפל האדם אל מעיין האמונה" "שחכנו את האלוהים ועוזו.." סוף הנהר של התלמוד עלול להיות יבש אם לא נמשוך אליו מים הקבלה וממקורות האמונה..

הרב הדרי היה חלוץ, כלפני למעלה מ-60 שנה הביא הרב הדרי את מעיין האמונה והחסידות והשקה בו את הדור הצעיר. אחד מהסופדים אמר כאן שהרב גולדוויכט היה משאיר דלת פתוחה לשמוע את דברי המשגיח הרב הדרי זצ"ל.

אנחנו שתינו בצמא את דבריו בלימודי התנ"ך והאמונה.

למרות שסיים וידע ש"ס בגיל צעיר הוא בחר להתעסק בתחום הרוממות של מעיין האמונה. ועתה עם הסתלקותו אנחנו נדרשים וחייבים להמשיך ולהתרומם במה שראינו בכל העניינים אצל הרב הדרי במידות בלימוד בעיון בלימוד מעיין האמונה ולהתחבר לדורות קודמים. וזה יהיה לנו לזכות.

יה"ר שהקב"ה יתן לרבנית להמשיך בעוז ולאחות לאה ולנו בישיבה שזכותו של הרב הדרי יעמוד לנו שיפעל משמים בעד הישיבה ובעד כלל ישראל שיחד נעמוד כאן במהרה ונזכה לראות בביאת גואל צדק.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

 

[1] שמואל א', כ, מ"ב

[2] דברים, יד א-ב

[3] למי נכתב המכתב הזה? שמעתי שפנה לאדם כשרוני מאוד שבסוף לא קיבל את הדברים.