English Español
צרו קשר

חדשות ואירועים

חזרה לרשימת חדשות

עלון בוגרים ישיבת הכותל - פרשת וירא, חשון ה'תשע"ט

גליון 150-  פרשת וירא, חשון התשע"ט

בית ישיבת הכותל מאחל לכם ולכל בני משפחותיכם חורף בריא ושבת שלום!
ענן ביום גשם, ענן עבה וסמיך, המכסה עיר שלימה, שוקל כ-3,000,000 טון, כמשקל של מיליון מכוניות, כמספר המכוניות בכל מדינת ישראל!!!
 
 
 
 
 
לשולחן השבת 

מרן רה"י הרב ברוך וידר שליט''א 
 
ותבנהו מהרה ותגדל כבודו  

 

בפרשתנו, פרשת וירא, כתוב: "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'"

חז"ל לומדים מכאן בגמ' בברכות "שכל הקובע מקום לתפילתו אלוקי אברהם בעזרו"

מעלת קביעות מקום לתפילה הינה גדולה מאוד, אבל היכן יקבע האדם את מקום תפילתו? "פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי" למדו חז"ל שתפילה עם הציבור גדולה יותר ומתקבלת יותר.

הרמב"ם בהלכות תפילה כותב: "תפלת הציבור נשמעת תמיד ואפילו היו בהן חוטאים אין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הציבור ולא יתפלל ביחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הציבור" מדוע? התשובה פשוטה וגדולה. כתב בספר המידות: "תפילת יחיד אינה נשמעת אלא אם כוון לבו, ותפילת ציבור נשמעת אע"פ שאין לב כולם שווה". כאשר אדם מתייצב לבדו מול הבורא נשקלים מעשיו בפני עצמו, משא"כ אם הוא עם הצבור- תפלתם מתקבלת כאחד וזה מכפר על זה.

אמנם לבית המדרש מעלה גדולה יותר כדברי הגמ' בברכות: "ר' אמי ור' אסי אע"ג דהוו להו תליסר בי כנישתא בטבריא לא הוו מצלו אלא ביני עמודי היכא דהוו גרסי"

בישיבתנו מעלה גדולה יותר

כתב הרמב"ן לגבי סולם יעקב שהמתפלל בירושלים כאילו מתפלל לפני כסא הכבוד ויותר הגדיל לכתוב הבן איש חי בפרשת יתרו "בית הכנסת ובית המדרש שהיא בנויה עתה קרוב וסמוך להר הבית, היא מעולה ומקודשת יותר כיון שהיא סמוכה וקרובה לשער השמים. וכל שכן אם העומדים שם יכולים לראות ממנה קרקע בית המקדש מן החלונות שבה הרי זו מעולת יותר ויותר , ואשרי הזוכה להתפלל שם ולעסוק בתורה במדרש הבנוי שם"

נראה שהדברים נכתבו על ישיבת הכותל, כבוגרי הישיבה, זכיתם לקבוע מקום ללימודכם ולתפילתכם בישיבה אל מול שער השמים ובודאי לקחתם דבר זה לכל החיים.

ראשית, אתם מוזמנים לבוא לישיבה להתפלל ואף ללמוד אל מול בית המקדש. נשמח לראותכם בכל עת.

שנית, בשנה זו שהסתלק מעמנו מו"ר הרב הדרי זצ"ל החלטנו לחדש, לשפץ וליצור משהו חדש ויפה יותר מאוצר הספרים שכה אהב ולהפוך אותו לזמין יותר להפצת תורה הן במקום בישיבה והן באפשרויות הגלומות במדיה כדי שתוכלו אתם ורבים אחרים להיות מחוברים יותר לתורת בית המדרש ולתורת הרב הדרי זצ"ל.

אנו נערוך בע"ה גיוס המונים סביב יום הולדתו של הרב הדרי זצ"ל ואבקש מכם באופן אישי- תרמו בעין יפה לפרויקט הקדוש הזה לגדל ולרומם את ישיבתנו.

הסיסמא של ימים אלו תהיה בע"ה "ותבנהו מהרה ותגדל כבודו"

בציפייה גדולה להירתמותכם ושותפותכם ובאהבה גדולה

ובתפילה גדולה מן המקום אשר בחר ה' שתבורכו אתם ומשפחותיכם בכל מילי דמיטב

בברכת התורה

הרב ברוך וידר.

מתוך השיחה השבועית

       מו"ר הגאון הרב אביגדר נבנצל שליט"א -    5385b0c7-7466-4549-8e89-8ed0acace130.gif    
 
"מדוע אברהם התפלל על סדום?"


למה מתפלל אברהם עבור הצלתם של אנשי סדום? - אברהם עצמו עונה על שאלה זו: חשש לחילול השם! אומר אברהם לקב"ה: "הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע?! אוּלַי יֵשׁ... צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר... חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשׂת כַּדָּבָר הַזֶּה, לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע... חָלִלָה לָּךְ, הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט"?!
מה פירוש "חָלִלָה לך"? - חולין הוא לך, חילול השם בשבילך, אם תמית צדיק עם רשע (רש"י). ומדוע נאמר כך שתי פעמים? מסביר רש"י (על הפעם השניה): חלילה לך - לעולם הבא. כלומר, חילול השם יהיה כל כך גדול, שאפילו בעולם הבא הוא לא יתוקן! אפילו בעולם הבא אי אפשר יהיה להבין מעשה כזה[i].
סיבה נוספת שודאי קיימת כאן, היא מידת החסד של אברהם אבינו. חז"ל הרי אומרים על מידת החסד של אברהם אבינו כך: "אמרה מידת החסד: כל ימֵי היות אברהם בעולם, לא הוצרכתי אני לעשות מלאכתי, שהרי אברהם עמד שם במקומי" (ספר הבהיר אות קצ"א, עמ' פו). חסדיו של אברהם אבינו בעולם כל כך מרובים, עד שכביכול אין צורך במידת החסד של הקב"ה. אברהם הוא הביטוי הגשמי של מידת החסד האלקית בעולם. ממילא, אברהם מתפלל אפילו על רשעים כאלו, הפועלים בניגוד מוחלט לשיטתו. סדום היא הניגוד הקיצוני לחסד, ובכל זאת אברהם מנסה להציל אותם.
אבל אולי מותר לומר סיבה נוספת, למה מנסה אברהם להציל את סדום. הגמרא שואלת, "מפני מה נענש אברהם אבינו, ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים"? (נדרים לב, א) הגמרא מביאה כמה תשובות לשאלה זו, ואחת התשובות היא, מפני שאברהם החזיר למלך סדום את הנפשות שהציל במלחמה (בראשית יד, כא-כג). אמנם מלך סדום ביקש ממנו "תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ" (שם, כא), אבל אברהם לא היה צריך להסכים לזה. היה צריך לעכב את אנשי סדום אצלו, ולהכניסם תחת כנפי השכינה; ללַמד אותם להיות בעלי חסד, ולא לשלוח אותם לַ"ישיבה" של בֶּרַע מלך סדום, ששם לומדים להיות "רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד" (שם יג, יג).
כמובן, כוונתו של אברהם אבינו היתה טובה. הוא רצה לקדש שם שמים, לא לקחת ממלך סדום מחוט ועד שרוך נעל, וגם לא עבדים, כדי שמלך סדום לא יאמר "אני העשרתי את אברהם, ולא הקב"ה העשיר אותו" (שם, כג ורש"י שם). ובכל זאת, יחד עם הרצון לקדש שם שמים, היה צריך לחשוב מה יהיה עם כל האנשים הללו, שבמקום ללמוד בישיבה של אברהם אבינו, ילכו ללמוד ב"ישיבה" של מלך סדום. לא היה צריך לעשות קידוש השם על חשבון עתידם הרוחני של כל הנפשות הללו.
לכן, לפני שה' משמיד את סדום, הוא אומר: הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה"?! (שם יח, יז) צריך להראות לאברהם את התוצאה מן הטעות שעשה, "לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו" (שם, יט), שלא יעשו כך פעם נוספת, לוַתר על קירוב רחוקים לאמונה. אמנם רש"י באר באופן אחר, אבל שבעים פנים לתורה[ii], וא"כ אולי מותר לומר, שכַּונת ה' היתה לרַמז ולומר לאברהם: החזרתָּ את האנשים למלך סדום? - רְאֵה מה גרמת! גרמת שאצטרך להמית אותם במיתה משונה! אם היית לוקח אותם לישיבה שלך, הם היו צדיקים, או לפחות לא היו רשעים כאלה, ולא היו מתים. אבל עכשיו - צריך להמיתם[iii].
אולי זו הסיבה לכך, שאברהם מתאמץ כל כך להתפלל עבור אנשי סדום. אולי יש חמישים צדיקים, אולי יש פחות, מְנסה בכל דרך למנוע את הגזרה. הוא לא מצליח בזה, כי אנשי סדום אכן היו מושחתים עד היסוד. אבל זהו שיעור מוּסָר לאברהם אבינו, על כך שהחזיר את האנשים למלך סדום. כך על כל פנים לפי הדעה בגמרא, שלא נהג נכון כשהחזיר את הנפש למלך סדום.
 
[i]. עי' "דעת תבונות", שלעתיד לבא, "ביום הדין הגדול, יפרושׂ האדון ברוך הוא את השמלה לעיני כל היצור, מכל מה שנעשָׂה מיום בְּרוֹא אלקים אדם על הארץ עד היום ההוא, וְיַראה יושר משפטו בכל מעשה ומעשה, קטון וגדול" ("דעת תבונות" מהדורת הגה"צ רבי חיים פרידלנדר זצ"ל, סוף סי' ק"ע), וכמבואר בתרגום יונתן על הפסוק: "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע" וכו' (קהלת יב, יג). אלא שכאן אומר אברהם לקב"ה, שאם יספה ה' צדיק עם רשע, "וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע", הרי זה חילול השם גדול כל כך, שגם לעתיד לבא אי אפשר יהיה להבין אותו.
[ii]. כתב ה"אור החיים" הקדוש: "דע, כי רשות לנו נתונה לפרש משמעות הכתובים בנתיבות העיון ויישוב הדעת, הגם שקדמונו ראשונים ויישבו באופן אחר; כי שבעים פנים לתורה, ואין אנו מוזהרים שלא לנטות מדברי הראשונים אלא בפירושים שישתנה הדין לפיהן" ("אור החיים" בראשית א, א. וכן כתב בהקדמתו לתורה, ובעוד כמה מקומות). וכעין זה מובא גם ב"תוספות יום טוב" לגבי פירוש המשנה, וז"ל: "...אע"פ שבגמרא לא פירשו כן, הואיל לענין דינא לא נפקא מינה ולא מידי, הרשות נתונה לפרש. שאין אני רואה הפרש בין פירוש המשנה לפירוש המקרא, שהרשות נתונה לפרש במקראות כאשר עינינו הרואות חבורי הפירושים שמימות הגמרא. אלא שצריך שלא יכריע ויפרש שום דין שיהא סותר דעת בעלי הגמרא" (תויו"ט נזיר פ"ה מ"ה).
[iii]. ואכן, יעקב אבינו כבר לא נכשל בטעות הזאת. כשיעקב שולח מנחה לעשו אחִיו, הוא שולח רק עזים, תישים, רחלים ואילים, גמלים, פרים, אתונות וַעְיָרִים (בראשית לב, טו-טז). עבדים ושפחות - הוא לא שולח. למה? מפני שיעקב נזהר שלא להוציא מרשותו אנשים, ולהעבירם לרשותו של עשו הרשע. בהמות אפשר לתת לעשו. לא נפשות (על פי שיחת הרב שליט"א לפרשת וישלח תשס"ח).
מתוך לבניינה של תורה

     מו"ר רה"י הרב ברוך וידר שליט"א    79cb32f5-9dba-43a0-ac46-c615b46a75b4.gif 

---רחל אימנו --- 
 

בשבת האחרונה חל יום פטירת רחל אמנו. רחל זו העומדת לבניה – האמא העומדת על אם הדרך בשעת צרתם. זו האמא שרבבות פקדו השבוע את ציונה ושופכים לבם לפני רבש"ע. זו האמא אשר "מבכה על בניה" , והקב"ה מנחם אותה "מנעי קולך מבכי... כי יש שכר לפעולתך" , ומבטיח לה "ושבו מארץ אויב... ושבו בנים לגבולם"

חסידותה של רחל אמנו

יש לשאול במה זכתה רחל לכל המעלה הגדולה הזאת? רש"י מביא מדרש אגדה, שתמיד כשאני קורא אותו אני מתרגש מחדש. חז"ל במדרש אומרים: "הלכו אבות ואמהות לפייס את הקב"ה על שהעמיד מנשה צלם בהיכל ,ולא נתפייס" הקב"ה א-ל רחום וחנון, למרות כל תחנוני האבות לא נתפייס על כך שהעמיד מנשה צלם בהיכל. "נכנסה רחל אמרה לפניו: רבש"ע רחמי מי מרובים רחמיך או רחמי בשר ודם? הוי אומר רחמיך מרובים, והלא אני הכנסתי צרתי בתוך ביתי", הכנסתי את לאה צרתי לתוך ביתי. "שכל עבודה שעבד יעקב את אבא לא עבד אלא בשבילי" "ויאהב יעקב את רחל, ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך", כל העניין התחיל משום שיעקב רצה לשאת את רחל הקטנה לאשה, "כשבאתי ליכנס לחופה הכניסו את אחותי" איזה דבר נורא זה, אם היינו מנסים לחשוב על הדבר הזה, כיצד אנו היינו מרגישים אם היו עושים זאת לנו. "ולא די ששתקתי" אומרת רחל לרבש"ע, "אלא שמסרתי לה סימניי" אני עזרתי לה בתהליך הנורא הזה שלא תתבייש, "אף אתה אם הכניסו בניך צרתך לביתך שתוק להם. אמר לה יפה לימדת סנגוריא יש שכר לפעולתך ולצדקתך שמסרת סימניך לאחותך" 

האם רחל הייתה צריכה לעזור לאחותה ולמסור את הסימנים? האם רחל הייתה מחויבת בדבר הזה? האם יש דין כזה בשלחן ערוך של עם ישראל? ובכלל הרי אבא שלה הוא זה שאחראי על בנותיו והוא הקובע מי תתחתן ועם מי, והוא החליט ש"לא יעשה כן במקומנו" והוא נותן את לאה הבכירה לפני הצעירה, האם רחל הייתה צריכה לסייע לאביה ובאותה העת למעול באמונו של יעקב, ולמסור את הסימנים ללאה?

מורי ורבותי התשובה היא לא! רחל אמנו לא הייתה מחויבת לעשות את הדבר הזה, אלא זו היא מדת חסידות של רחל אמנו. רחל אמנו החליטה שהיא מוחלת על כבודה ומוותרת על היקר לה למען אחותה שלא תתבייש, אף על פי שלא הייתה חייבת לעשות את המעשה זה. מדת חסידות זו של רחל אמנו היא שעמדה ועומדת ותעמוד לעם ישראל כולו. אם ניתן להשוות, נאמר שכמו שעקדת יצחק אצל האבות הקדושים עומדת לעם ישראל, כך אצל האימהות הקדושות, מעשה זה של רחל אמנו עומד לעם ישראל .

 

 
פינת גדולי ישראל  

רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר - מגן אברהם
 

רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר ("אבלי" קרי: אַבֶּא'לֶה; ה'שצ"ז, 1637 – ג' בתשרי ה'תמ"ג, 5 באוקטובר 1682) מגדולי האחרונים, מחבר ספר המגן אברהם (מג"א), פירוש מרכזי ל"שולחן ערוך".
נולד בעיר גומבין שבפולין לדיין רבי חיים הלוי, שנרצח על ידי הקוזקים בשנת 1655. למד תורה אצל ר' יצחק בן אליקום אב"ד פוזנא. בשנת ת"כ הגיע לעיר קאליש בפולין, שם לימד תחילה בחורים צעירים. רק משנודעה גדלותו, באו אליו תלמידים מבוגרים יותר וכן קיבל משרת ראש ישיבה ותפקיד דיין בבית דינו של ר' ישראל שפירא.
לפי המסופר, כאשר ביקר בעירו רבי שבתי הכהן (הש"ך), התפלא לשמוע מאחד מתלמידי המגן אברהם תשובה מחודדת לשאלה קשה ששאל. אז דרש הש"ך שתינתן לו משרה רבנית. נמצאה לו בסוף רק משרת מו"ץ, שכן לפי הנטען היה עניו מכדי לנשל מישהו ממשרתו. הוא מעולם לא כהן ברבנות עיר וניהל ישיבה קטנה למדי. הוא זכה לתהילה מעטה בחייו; רק פרסום ספרו, כמה שנים לאחר מותו, הקנה לו את שמו. המג"א החל לכתוב את ספרו בשנת תכ"ה, ועסק בחיבורו שש שנים; בשנת תל"א סיים את חיבורו וקיבל הסכמות מרבני פולין. אחיו, ר' יהודה, נסע בשנת תל"ג לאמסטרדם כדי להדפיס את הספר, אך נפטר בדרכו, והספר הוחזר למג"א שביצע בו שינויים והרחבות לאור ספרים שנתפרסמו בינתיים, כמו שו"ת צמח צדק וספר עולת תמיד ואחרים.
בנו היחיד, ר' חיים, שחפץ להדפיס את הספר לאחר פטירת אביו, עמד בפני קשיים רבים. כתב היד של הספר נפל בידי זרים שלא רצו להחזירו, על אף פסקי דין מבתי דין שונים, רק חרם מוועד ארבע ארצות שכנע אותם לבסוף להחזירו. בהמשך עמדה לו לרועץ בעיית המימון: הוא הצליח לאסוף בקאליש רק חלק קטן מן הסכום הדרוש. ועמל רב נדרש ממנו, כדי לשכנע את המדפיס רבי שבתי משורר בס להשקיע את יתר הסכום, ולהדפיס את הביאור לאורח חיים יחד עם ביאורו של הט"ז.
מתוך כתביו הרבים שאבדו במשך הזמן, שרדו, מלבד פירושו לאורח חיים שבשולחן ערוך, פירוש לתוספתא נזיקין (ייתכן כי חיבר פירוש לכל התוספתא ורק פירושו לסדר זה שרד), הנדפס כיום צמוד לתוספתא וכן פירוש "זית רענן" על ילקוט שמעוני; פירוש משמעותי ביותר, (הפירוש הנפוץ כיום בשם זה המופיע בשולי דפי הילקוט, הוא רק תקציר מהפירוש המקורי הנפוץ הרבה פחות).
פירושו "מגן אברהם" מתמקד בשו"ע חלק "אורח חיים". הפירוש זכה לתפוצה ניכרת, הודפס עם רוב המהדורות של השולחן ערוך מאז וזכה ליוקרה עצומה בחוגי הלומדים. כמעט בכל מחלוקת בינו לבין הטורי זהב או בינו ובין ה"עולת תמיד" של הרב שמואל דיין נתקבלה להלכה דעתו של המגן אברהם. דבריו מאד קצרים, עם הרבה הפניית לעיין במקומות אחרות בלי לפרש מה כוונתו. על המגן אברהם נכתבו פירושים שונים לפרש את דבריו הסתומים, כשהמפורסמים שבהם הם פירוש מחצית השקל מהרב שמואל הלוי קעלין. וה״פרי מגדים״ של רבי יוסף תאומים.
 
מתוך ויקיפדיה.
עריכה זיו ששון ארזי

'ופניהם איש אל  אחיו' - הפינה של בניין הבית 

היחס למשפחות המוצא (ח"ב) / הרב לירון כהן שליט"א
 
גבולות 
(בעריכת אברהם כץ)
גבולותיה של מערכת הם החוקים המגדירים מי משתתף בה וכיצד.
תפקידם של הגבולות הוא להגן על מובחנותה של המערכת.
סגנונות של גבולות - boundaries
כללים המגדירים מי ישתתף וכיצד בתוך המערכת. (איפה, מתי, איך, ועם מי).
שלושת הסוגים של גבולות:
1. מנותק (( disengagement – נוקשה _______________
2. ברור- נורמלי - - - - - - - - - - - -
3. סבוך ( enmeshment ) – חדיר מידי . . . . . . . . . . . . .
(מתוך : ס. מינושין, משפחות ותראפיה משפחתית, עמוד 59)
מינושין ומטפלים משפחתיים נוספים סבורים כי האינדיבידואציה מתפתחת באופן הטוב ביותר,
בהקשר משפחתי שבו יש כללים המגדירים מי לוקח חלק בכל תפקיד משפחתי וכיצד הדבר
מתבצע. כשהכללים אינם ברורים, אינם קיימים או נוקשים מידי, ייתכנו שני מצבים קיצוניים
פתולוגיים : משפחה "מנותקת" או משפחה "לכודה".

גבולות מנותקים - המשפחה המנותקת 
יש משפחות שמפתחות גבולות נוקשים מדי. התקשורת בין תת המערכות נעשית קשה, כי
תת- המערכות בלתי חדירות במידה רבה. לדוגמא, ילד לעולם לא ינסה להיכנס לתת-מערכת
המבוגרים. ההיררכיה הבין דורית ברורה ונוקשה כשחור לבן.
חברים במשפחות עם גבולות מנותקים מאלצים כל אחד מבני המשפחה לפתח אוטונומיה
עצמאית. אולם, כיוון שאין התקשרות יעילה בין בני המשפחה, מורגשת האוטונומיה לא פעם
כחוויה מפחידה ולא כדחיפה בטוחה לתחום של הגשמה אישית רצויה. תחושת העצמאות שלהם מסולפת.
הם חסרי רגשי נאמנות, השתייכות,יכולת לתלות הדדית נמוכה ויש קשיים לבקשת תמיכה
בשעת הצורך.
לא פעם כשבני המשפחה המנותקת מסתבכים בצרות, איש במשפחה לא יודע על כך.
מקרים של שקרים, מרמה, המדווחים על ידי רשויות החינוך, זוכים לא פעם להתעלמות או
ליחס של מה בכך.
מערכת הקרובה לקצה ההינתקות היינה סובלנית לטווח ארוך של שונות אישית בין חבריה.
לחצים של חבר משפחה אחד אינם חודרים דרך גבולותיה הנוקשים של החברים האחרים
במשפחה. יש צורך בכמות גדולה מאד של לחץ על היחיד כדי להפעיל את מערכות התמיכה של
המשפחה.
השפעותיהן ההרסניות של משפחות מנותקות נראים לעין יותר מכל בקהילה, בשנות
הלימודים בבית הספר, כשמידת המעורבות ההורית פתוחה לציבור יותר מכל. הורים
מנותקים באופן חמור, לעולם אינם נוכחים באירועי בית הספר ואינם עוזרים לארגן לילדיהם
פעילויות לאחר שעות הלימודים. הם אינם מכירים רבים מחברי ילדיהם, אינם מודעים
לעיסוקיהם ואינם מעורבים בעזרה לילדיהם בהתגברות על קשיי היום-יום שבהם הם
נתקלים.

גבולות סבוכים – המשפחה הלכודה 
במשפחות לכודות מתקיים חיבור הדוק בין בני המשפחה (בואן מסווג אותן כמשפחות
"בעלות היבדלות נמוכה")
משפחה שפונה לתוך עצמה ומפתחת עולם קטן, כתוצאה מכך ההתקשרות וההתחשבות בין
חבריהן מתחזקות, המרחק מצטמצם, הגבולות מטשטשים.
ככל שבני המשפחה לכודים יותר זה בזה, כך קשה להם יותר להתייחס איש לרעהו כאל אדם
בפני עצמו. הכל מתייחסים למעין סמל אחיד המייצג את "המשפחה". מובחנתה של המערכת
המשפחתית מיטשטשים.
אם פורצת מריבה בין שני בני משפחה, עלולה להתרחש תגובת שרשרת, כיוון שכל
המשפחה חווה גירוי "מדבק" ולכן היא מתערבת.
חילוקי דעות ומתחים מופיעים, אך משפחות אלו מצטיינות ביכולתן להניח לבעיות לתסוס
ללא הרף, ללא יכולת לפותרן.
בני המשפחה הלכודה תלויים מאוד זה בזה, הם משתדלים להציג חזות מאוחדת ועושים
זאת ע"י שהות מוגזמת ביחד.
במשפחות לכודות, אין כבוד לפרטיות (דלתות בחדרים פתוחות, פותחים מכתבים, ניהול יומן
אישי עשוי להתקרב למעשה "בגידה")
קשה במיוחד לפתח זהות עצמאית ואוטונומית במשפחה לכודה.
קשה לפתח קשרי ידידות שניים מחוץ למשפחה.
קשה מאוד לפתח את המיומנויות הנחוצות להסתמך על עצמך.
יותר קשה להתגבר על בעיות וקבלת החלטות– כי יש הרבה שיקולים חיצוניים שצריכים
להביא בחשבון כדי לרצות מקסימום של חברים במערכת המשפחתית.
התנהגותו של חבר אחד משפיעה מייד על האחרים ולחץ על חבר יחיד מורגש בעוצמה רבה
ומהדהד במהירות בתת מערכות אחרות, לכן היא תהפוך להיות עמוסה יתר על המידה ולא
מפתחת כוחות להסתגלות ולשינוי בתנאי לחץ.
כיוון שעימות גלוי הנו מאיים כל-כך, מסכנות משפחות לכודות מאוד את בני המשפחה
בפיתוח בעיות פסיכוסומאטיות מרובות. מתח שלא ניתן לבטאו כלפי חוץ, מופנה פנימה. כאבי
ראש, כאבי בטן, דלקת המעי, אנורקסיה ואסתמה הן אך מעט מהבעיות הפוטנציאליות.
בעיות אלו משמשות לא פעם מוקד לאחדות משפחתית (מדברים עליהן, דואגים בגללן), אך
הן גם מאפשרות לבעל התסמינים דרך כלשהי לזכות בפרטיות, נפרדות ואינדיבידואליות.
מובן שהבעיות אף מספקות תירוץ, שלא להתפתח מחוץ לחוג המשפחה.
גבולות ברורים של המערכת הם תנאי לתפקוד משפחתי טוב. עליהם להיות מוגדרים
היטב כדי לאפשר לחברי תת מערכת לבצע את תפקידיהם ללא הפרעות בלתי צפויות,
ועליהם לאפשר קשר בין חברי תת-המערכת לאחרים.

לרישום - לימוד ש"ס בבלי_ישיבת הכותל לע"נ מו"ר הרב חיים ישעיהו הדרי זצ"ל- עד ר"ח אייר תשע"ט

חדשות ועדכונים
 

 

 
כנס בוגרים
 
ad9a090f-9c0e-499b-b2e8-51b9bb3e5e21.jpg

24255e4f-b093-4270-8e1e-d07ea4791630.jpg

088fc6cb-38b1-4775-a21a-12557e94f88a.png

בית הישיבה...

61acb86c-5b06-45a8-8d2a-0fa0468e4190.jpg
 

 

ישיבת הכותל מברכת את מו"ר הגר"א נבנצל שליט"א על אירוסיו


2f5940d5-b01b-43b7-abec-c138d6926703.jpg

שירים בכניסתו לבית המדרש לסדר צהריים.

 

ליל הושענא רבה תשע"ט


7b30e819-f4b0-4fe6-a76e-cdb80ddace4e.jpg

פרידה מהסוכה, סוכות תשע"ט

349d41ce-eac1-4f74-b1dd-de07be706aee.jpg


 

"גם כי אלך בגיא צלמוות"
המסע השנתי לפולין של שיעור א' בני חו"ל 


88f08544-4632-4bf1-9ad4-d33c8499ce2e.jpg 

f72a3463-e680-44d5-87cc-fb44fdd62926.jpg


 

חיילנו מקבלים את הכומתה האדומה לאחר מסע ארוך
עלו והצליחו!

89386651-2c8f-4f32-8784-aa16a7d456c5.jpg

ביקור חיילים אצל תלמידנו התותחנים בבסיס שיבטה

c4a3aa38-5214-4dcd-840d-74b3428241da.jpg
 

ביקור אצל חיילנו מהנדסה קרבית על גבול עזה

 

7a557fd0-0155-47e9-ab35-a0e27c98417d.jpg
 

אחת לשנה ישיבת הכותל מקיימת מסיבת עליה לכל העולים בשנה האחרונה
חזק וברוך לכל העולים!
 


"לֶךְ-לְךָ֛ מֵֽאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל-הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ" 
 

יונתן לוטרשטיין
גבי כ''ץ
רונן רובין
דוד מוסקטי
ג'יסון סלסני
פליפה גרינשטיין
פרננדו סיטרינגאוז
אלעזר קולום
אהרון ליפצר
יהושוע מאודר
עזרא סמית
ז'אק לייפער
משפחות:
אריאל ושרה שפירו.
אילן ושרה גריגוף.
אפי קליינברג ומש'.
שוקי מרליס ומש'.

עלו והצליחו!

מסיבת עליה ערב שבת לך-לך התשע"ט-לצפיה

02d75d9e-de1f-43f4-89e9-d217273ed22b.jpg

 

68863f4d-cdda-4574-9d79-917482181921.jpg

 

 

 

5badbb8b-f9cc-4d9b-8d4c-8ce6d0be74a6.jpg


 

תוכנית ירושלים בישיבת הכותל
תלמידי ישיבת הכותל סיירו ליל שישי ערש"ק פרשת לך לך
בהר הזיתים בהדרכת הרב גדי שלוין מרכז תוכנית ירושלים

cd56b939-1edb-4c65-8318-3ae6df177039.jpg

5e06dbbd-28ea-48b2-993b-a4b9adff4ae6.jpg
 

 

 

 
חשוון תשע"ט
  • מזל טוב ליוני ונינה טוקייר (מ') על הולדת הבן
תשרי תשע"ט
  • מזל טוב לחנן וצופיה קופיאצקי (מ') על הולדת הבן
  • מזל טוב לשלו בינר (ש"ב) לרגל נישואיו עם טליה
  • מזל טוב לירון אדוריאן (לח) על הולדת הבן
  • מזל טוב לינאי אפלבוים (לח) על הולדת הבן
  • מזל טוב לדן קייטס על הולדת הנכדות התאומות
  • תנחומים לנעם לייקח (מ') על פטירת אביו

 

עשה לך רב 

היזק שנעשה ע"י מובילי דירה

שאלה:

 

שלום לכבוד הרב,
לאחרונה עברתי דירה. תוך כדי הובלת המטלטלין אמרתי לחברת ההובלה שאיני זקוק למספר פריטים והם יכולם להשליכם. למעשה הם טעו והשליכו מזגן ישן שהיה ברשותי. המזגן היה תקין ועבד עד כה כראוי. ברם, יכול להיות שלא הייתי משתמש בו בהמשך כלל, והיה מוטל במחסן כאבן שאין לה הופכין.
דגם זה כבר אינו בשווקים אך הדגם החדש יותר עם אותם נתונים עולה כשלושת אלפי ש"ח.
המובילים מבחינתם פיצו אותי באלף חמש מאות ש"ח.
שאלתי היא: מה הדין בכגון דא?
והאם הכסף שקיבלתי מהם הוא כסף שקיבלתי ביושר או שמא אני צריך להשיבם למובילים?
תודה רבה!

 

 

התשובה:

המשיב: הרב ניר אביב - דיני ממונות, נישואין ומצוות שונות

שלום וברכה,

1. המזיק חייב לשלם על הנזק גם אם הזיק לרכוש הניזק בשוגג ואפילו באונס. בלי קשר, זכותו של הניזק להשתמש או לא להשתמש וזה עניין שלו, אך חובת התשלום על הנזק חלה בכל מקרה, אלא אם כן הניזק מוחל.

2. לכן, הכסף שקבלת הוא ביושר, וגם סכום הפיצוי נראה סביר בהחלט, שזהו מחיר מזגן יד 2. 

התשובה התקבלה בתאריך א' חשוון תשע"ט

 

א. מערכת - זיו ששון ארזי