English Español
צרו קשר

חדשות ואירועים

חזרה לרשימת חדשות

עלון ישיבת הכותל לפורים! - גיליון 153

 

גליון 153-  פרשת ויקרא, אדר ב' התשע"ט

בית ישיבת הכותל מאחל לכם ולכל בני משפחותיכם 
פורים שמח ושבת שלום!

 
 
 
 
 
 
לשולחן השבת 

הרב ציקי ברלין שליט''א

יסוד הכתר במגילת אסתר 

מקורה היחיד של המילה כתר בתנ"ך, היא במגילת אסתר. בשלושה פסוקים במגילה, היא מופיעה[1].
אסתר פרק א, יא
להביא את ושתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות להראות העמים והשרים את יפיה כי טובת מראה היא:
אסתר פרק ב, יז
ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולת וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי:
אסתר פרק ו, ח
 יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר נתן כתר מלכות בראשו:
 
עניינו של הכתר.
הכתר מונח בראשו של המלך , ומקיף אותו סחור סחור . מלשון "כתרוני" שפירושו סבבוני. כמו כן, הכתר תמיד הוא מעל ראשו של המלך.
תפקיד המלך הוא , מחד גיסא , לתת לכל כח מכוחות הממלכה , לבוא לידי ביטוי , בשיא עוצמתו ובשלמותו. ומאידך גיסא , לאזן בין הכוחות השונים , ולמצע ביניהם , באופן כזה שיפעלו בהרמוניה מלאה , ולשלול מצב , בו כח אחד מתפרץ יתר על המידה ,ופוגע באחרים.
זוהי מלאכה קשה שבממלכה , לייצר את הנוסחא המדויקת ,על פיה ,כל הכוחות עובדים במשולב , באופן מדויק להפליא , ומביאים את הממלכה להופעתה השלימה. עדיין לא נכתב הספר , המבאר לכל כח את גבולותיו המדויקים ,שילוב הכוחות יחדיו , והעצמתם באופן כזה שיביאו את הממלכה לעוצמתה המירבית. הספרות שנכתבה יפה היא ורחבה, אך כפי הנראה , האדם עם כל יכולותיו , וגאונותו , לא מסוגל לתת את הרצפט המדויק.(זה תפקידה של תורה מן השמים).
יתכן , ששני הדברים רמוזים בכתר. היות הכתר מקיף את הראש , פירושו , להקיף את כל כוחות החיים הפרטיים והלאומיים כולם , תוך כדי נתינת תשומת לב מרבית לכל אחד , מחד גיסא , ויצירת המעגל השלם והמאוזן ,בו כולם משרתים את אותה מגמה במדויק , מאידך גיסא.
היות הכתר מונח מעל ראשו של המלך , בא לרמוז , שיכולת זו היא מעבר לשכלו של המין האנושי. היא שייכת למה שמעבר...  .
כתר בחינת כרת
בהיסטוריה האנושית נפגשנו , עם רשעים שלוקחים את כל כוחות הממלכה , בשיא עוצמתם ,ובשילוב מדויק, לצורך פעולות הרשע שלהם.     די , אם נזכיר את הצורר העמלקי של הדור האחרון , שלקח את כל כוחות הממלכה , ורתם אותם באופן מאוחד, ומדויק ,בניסיון להגיע לפתרון הסופי , להשמיד להרוג ולאבד...    .(רבות נכתב על מהלך, עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי). זה לעומת זה עשה האלוקים.
בס"ד
במגילה מצינו זאת , גם בתחום גילוי העריות , כמבואר בחז"ל ( מגילה יב,ב) , שכל הדיון סביב ושתי , נוגע היה , לגילוי עריות המוני של מאה עשרים ושבע מלכים.  רותמים כוחות של ממלכה שלימה , במשולב עם ממלכות נוספות , לצורך גילוי עריות.
ניתן לומר , שכתר ושתי (א,יא) , נוגע לגילוי עריות , הניסיון להקיף את הכוחות כולם , לצורך טמאם בטומאת העריות , ואילו כתר המן (ו ,ח) נוגע לשפיכות דמים ," להשמיד להרוג ולאבד... טף ונשים ביום אחד."   שני כתרים אלו , הם בבחינת כרת , הורסים ומשברים את העולם , ומחזירים אותו לתהו ובהו.
אסתר- גימטריא כתר א-לי
חז"ל מייחסים את מזמור כב בתהילים לאסתר. תחילתו של המזמור הוא: פסוק ב
אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי:                   וסופו:פסוק , כט
כי לה' המלוכה ומשל בגוים:                                               תהלים פסוק, לב
יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה:
נתינת הכתר לקב"ה , זה ענינה של אסתר . ההבנה שהיכולת להחיות את כל הכוחות כולם , באופן המלא והשלם , על מנת שיביאו לתיקונו ושגשוגו של עולם , נתונה לקב"ה   " כי לה' המלוכה " . ההבנה ששלימות עליונה זו היא מעבר , ליכולת האנושית , נשגבת ככל שתהיה, היא הבנתה של אסתר, שסופה "יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד ,כי עשה".
 
[1] דרך אגב אעיר , שבכתר של ושתי והמן , תרגם התרגום "כלילא דמלכותא" , לעומת הכתר של אסתר , שתרגם התרגום " מניכא דדהבא", וצ"ע.
מתוך השיחה השבועית

       מו"ר הגאון הרב אביגדר נבנצל שליט"א -       
 
הודאה בפורים

למה נסמכה גאולת פורים לגאולת מצרים
גם בפורים חשוב מאד הענין של פירסום הנס. דוקא בגלל שנס פורים הוא נס נסתר, ולא נעשה בו שום דבר החורג מגדר הטבע, לכן חשוב מאד לפרסם שבכל זאת היה כאן נס גדול. הרי בגמרא נחלקו אם עושים פורים באדר הראשון או באדר השני (מגילה ו, ב). להלכה נפסק שעושים באדר השני. אחד הטעמים שנאמרו לזה בגמרא - כדי לסמוך גאולה לגאולה (מגילה ו, ב), גאולת פורים לגאולת מצרים. מה הענין לסמוך גאולה לגאולה? למה לא לעשות את פורים כבר באדר הראשון, משום "אין מעבירין על המצוות"? [שזהו טעמו של מי שסובר שעושים את פורים באדר הראשון].
כנראה שחז"ל חששו, שגאולת שושן תראה כגאולה טבעית. מי שקורא את המגילה בלי מדרשי חז"ל, רק מה שכתוב במגילה, יכול לחשוב שכל המהלך הוא מהלך טבעי, בלי נס ובלי התערבות שמימית. מלך עושה משתה - דבר טבעי ביותר. משתכר ומתקוטט עם אשתו - גם זה טבעי. מציעים לו לקחת אשה חדשה - גם זה טבעי וסביר שמלך יקח לו אשה חדשה. שני אנשים רוצים להתנקש בחיי המלך - גם זה קרה בהיסטוריה, לפעמים הצליח ולפעמים לא. אח"כ קם ראש ממשלה אנטישמי שרוצה להשמיד את היהודים - גם זה לצערנו דבר מוכר. אח"כ הלובי היהודי מצליח להסתדר ולהתגבר על ראש הממשלה האנטישמי - ב"ה, גם זה דבר שיכול להיות. לא רואים שום נס בכל המהלך. הכל נראה טבעי.
לכן צריך לסמוך את גאולת פורים לגאולת מצרים. בגאולת מצרים הרי אין ספק שהיו ניסים. מים נהפכים לדם, צפרדעים קופצות אל תוך התנורים, כינים, ארבה, אין ספק שהכל נס. מכאן יש ללמוד, שגם הגאולה בשושן היתה נס. שמי שגאל אותנו במצרים, הוא זה שגאל אותנו בשושן. הדברים לא קרו מעצמם בלי השגחה מלמעלה. לא "לובי יהודי" ולא שום דבר. רק ידו של הקב"ה עשתה הכל, בשושן כמו במצרים. אלא שבמצרים נעשה הדבר בניסים נגלים, ובשושן בניסים נסתרים. צריך לפרסם שהיה כאן נס. לכן סמכינן גאולה לגאולה.
למה אין הלל בפורים?
כפי שהזכרנו, כשהקב"ה עושה נס, צריך בעל הנס להודות על הנס ולפרסמו, כדי שכולם יהללו את ה' על הנהגתו הניסית.
והנה בפורים יש הודאה על הנס בתפילת "על הניסים" בברכת הודאה שבשמונה עשרה ושבברכת המזון. גם פרסום הנס יש בפורים, בקריאת המגילה, ששם מובא כל המעשה. אבל הלל על הנס - היכן הוא? אם פרסמנו את הנס, למה לא מהללים עליו? למה לא תיקנו לומר הלל בפורים?
שאלה זו נידונה בגמרא, ולפי אחד ההסברים שם, הטעם לזה הוא מפני ש"אכתי עבדי אחשורוש אנן" (מגילה יד, א). גם לאחר שניצלנו מגזירת המן, נשארנו להיות עבדי אחשורוש, ולכן איננו יכולים לומר "הללו עבדי ה'" בשעה שנשארנו משועבדים לאחשורוש.
טעם אחר שאומרת הגמרא הוא, מפני ש"קרייתא זו הלילא" (שם). כלומר, קריאת המגילה היא היא ההלל של פורים[i],[ii]. הרי כל תפקידו של ההלל הוא לספר את נסי ה'! אם כן, בזה שקוראים את המגילה אנו מספרים את נסי ה', שהעמיד לנו את מרדכי ואסתר והושיע אותנו מגזרת המן, ואין צורך בהלל נוסף.
למה סמכו חז"ל על סברא זו, ולא תיקנו לקרוא בפורים הלל ממש? ביארו בזה, כיון שנס פורים היה נס נסתר, לא היו שם ניסים גלויים, לכן גם את ההלל על נס כזה אומרים באופן נסתר. קוראים את מעשה הנס מן המגילה, וממילא מתהלל מזה שמו ית' בלי שהללנו אותו באופן מפורש[iii].
 
[i]. כן משמע ברמב"ם, שקריאת המגילה היא עצמה חשובה כהלל, [דז"ל הרמב"ם: "שקריאת המגילה היא ההלל" (רמב"ם הלכ' מגילה פ"ג ה"ו)]. אבל בספר המכתם משמע שלא קריאת המגילה עצמה חשובה כהלל, אלא שקריאתה מעוררת לומר הלל, דז"ל ספר המכתם: "שקריאתה של מגילה זוהי הלילא - כלומר, כיון שחייבו בקריאתה ובשמיעתה, הרי זה מביא שיתעורר כשיקרא וישמע דברי האגרת, שיתן שבח והודאה לשם יתעלה". וכן משמע ברש"י, שכתב: "קריאת מגילה שבח הוא, שמפרסמין את הנס, והכל מקלסין להקדוש ברוך הוא" (רש"י מגילה ד, א ד"ה יזמרך כבוד).
[ii]. ועי' "עמק ברכה" (עניני קריאת המגילה אות ג') שכתב שתי נפ"מ למעשה היוצאות מגדר זה.
[iii]. יש המתרצים לפי זה את השאלה, למה אמרו במשנה דרשאי לקרוא המגילה עומד ויושב (מגילה כא, א), והרי מצות קריאת ההלל במעומד (שו"ע או"ח סי' תכ"ב ס"ז), ואם קריאתה זו הלילא, תהוי כהלל ותקרא בעמידה דוקא (שו"ת חת"ס או"ח סי' נ"אד"ה ויש לעיין). ותירצו, דכיון ד"קריאתה זו הלילא" ענינו לקרוא ההלל באופן של הסתר, לכן קורין את המגילה בישיבה, כדי שיהיה ההלל נאמר בהסתר, בלי שיהיה ניכר שהוא הלל.
 
מתוך לבניינה של תורה

     מו"ר רה"י הרב ברוך וידר שליט"א   

---ימי הפורים אינם בטלים לעולם---
 

פורים כ-פורים

את תפילת המנחה נתפלל בבית המדרש . תפילה זו היא ממש כתפילה של יום כיפור . הלוא זהו יום קדוש ועצום! על תפילת המנחה בבית המדרש להיות באותה הרגשה של יום הכיפורים. בהרגשת הלב, לא רק בדרושים.

המבין יותר את עניינו ועומקו של היום , תפילת המנחה שלו צריכה להראות כתפילת יום כיפור או לפחות קרובה למדרגות אלה.

"אורה - זו תורה"

כותב הרמ"א להלכה: "טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה". לכן בישיבה קבענו בסדר היום לאחר תפילת מנחה ולפני הסעודה סדר לימוד. אורכו של הסדר תלוי במידת אריכותה של התפילה... הרמ"א ב"דרכי משה" מביא על לימוד תורה זה שלפני סעודת הפורים: "והיא מגינה עליו שלא יארע לו קלקול בסעודה". כלומר, לימוד התורה ישמור אותו מקלקול. נראה להעיר שאם אכן מדובר כאשר הוא שותה רק מעט, "יותר מלימודו" , לכאורה אין צורך בשמירה. מכאן נראה שגם לפי הרמ"א לכתחילה יש מקום לריבוי השתייה.

עדיין יש לשאול: אם כל עניין השתייה בפורים הוא רק כדי לציין שהנס היה ביין ,מדוע אם כן, כפי שמובא במקורות שונים, יש לשתות "עד דלא ידע"? זוהי שאלה גדולה מאד. 

"הארת פורים גדולה למאוד"

פורים מבטא את עניינם המיוחד של ימות המשיח, הרי פורים לא יתבטל גם לעתיד לבוא. פורים מבטא את העניין המיוחד הקרוי "הנהגת הייחוד". הנהגת הייחוד, היא הנהגה של הקב"ה ההופכת את הרע שבעולם למשמש לטוב, בבחינת "מלאך רע עונה אמן". לפי מבט זה הרע עצמו שותף בעל כורחו בגילוי הטוב בעולם. זוהי התורה הנלמדת בהיכלו של משיח, לכן אומר ה"זוהר הקדוש" שאין נותנים להיכנס לבית המדרש שלהמשיח למי שאינו יודע את הסוד להפוך מר למתוק וחושך לאור.

חז"ל ציוו אותנו בפורים על עבודת ה' קשה, מיוחדת ומורכבת. הם יכלו להורות אותה דווקא בפורים, משום שבפורים מתגלים אורות עליונים מאד המאפשרים זאת ושייכים למדרגה זו. כאשר חווים את פורים מתוך תורה ניתן להשתמש גם בשאור לעבודת ה' (כפי שבשבועות, חג מתן תורה, מביאים קרבן מן החמץ).

לכן, ישנה משמעות גדולה ללימוד התורה לפני סעודת הפורים. עבודת השתייה בפורים אינה עבודה לריקים ופוחזים, זוהי עבודת ה' גדולה מאד, עבודת ה' עצומה אך מסוכנת. הלוא נדב ואביהוא נכנסו שתויי יין למקדש ואירע מכך מה שאירע. זוהי עבודת ה' גדולה ומסוכנת, אך על ידי השמירה מצד קדושת היום ומתוך לימוד התורה אפשר להגיע באמצעות שתיית היין לאורות עליונים מאד וליותר דבקות בה'.

יותר מכך ,על ידי היין ניתן להגיע אל ה'אני' האמיתי שלנו המתחבא מאיתנו במשך כל השנה. הלוא כל השנה אנו בכעין פורים, מתחפשים לדברים שאינם משקפים אותנו באמת, אך יום אחד בשנה אפשר להגיע אל האמת שלנו. לא פעם נוכחתי כי בחורים נפלאים מהישיבה, שבכל ימות השנה נראים כרגילים וצנועים, לפתע בפורים שמעתי אותם בוכים על רצונם לגדול בתורה, על בניין בית המקדש, מבקשים לעלות בקודש במדרגות רוחניות יותר גבוהות. 

ניתן לנו יום מיוחד בשנה ,אולי המיוחד ביותר בכל השנה לפי האורות העליונים שבו. יום מיוחד, עמוק מאד, קדוש מאד. יום אשר בו עבודה מיוחדת,עבודה עמוקה מאוד, של שתיית יין. זהו סוד הגאולה וסודם של ימות המשיח, שזכינו לחיות בהם. לכן פורים לא יתבטל גם לעתיד לבוא, גם כשיתגלה האור הגדול, משום שהוא מבטא את כל המהלך המופלא של תיקון עולם.

 
פינת גדולי ישראל  


המרדכי
 

 

הרב מרדכי בן הלל הכהן (ה'י', 1250 – כ"ב באב ה'נ"ח,  1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר המרדכי, ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז. ביוגרפיה

המרדכי היה מחכמי אוסטריה מצאצאי הראב"ן. סבו מצד אביו של המרדכי היה בן בתו של הראבי"ה. הרב מרדכי היה חתנו של ר' יחיאל מפריז וגיסו של ר' יצחק מקורביל, בעל הסמ"ק. כמו כן היה גם גיסו של רבי מאיר הכהן מרוטנבורג (מחבר הספר הגהות מימוניות).

המרדכי היה תלמיד מובהק של המהר"ם מרוטנברג, ממנו קיבל את רוב תורתו. בנוסף היה תלמידו של רבינו פרץ מקורביל[2]. מעט מאוד ידוע על חייו של הרב מרדכי. החל מ-1291 היה רבה של נירנברג וראש הישיבה בה. הרב מרדכי מת על קידוש השם עם אשתו וחמשת ילדיו, ב-כ"ב באב ה'נ"ח בפרעות רינדפלייש.

 

הרב מרדכי מסמן את שיטת הלימוד באשכנז שאחרי בעלי התוספות, כאשר היצירה החלה להתמקד בבניית ספרי פסיקה. ספרו "המרדכי" על הש"ס - פסקי ההלכה של סוגיות הש"ס, מתמקד בליקוט תשובות הלכתיות מחכמי אשכנז, החל מתשובות קדומות, לעתים אף מרבנו גרשום, רבי קלונימוס ממגנצא, ועוד חכמים מראשוני אשכנז, חכמים מבעלי התוספות, הראבי"ה והאור זרוע, ועד לחכמים הקרובים לתקופתו, כגון רבו, המהר"ם מרוטנבורג. בשל החשיבות הרבה של ספרו, חכמים רבים אחרי מרדכי שלקטו תשובות, לא כתבו אותן בספר נפרד, אלא הוסיפו אותן לספרו, שהפך להיות למעשה הליקוט החשוב ביותר של תשובות חכמי אשכנז.

ספרו

הספר קיים בשתי מהדורות: מהדורת בני אושטרייך (אוסטריה) ובני ריינוס (גרמניה), שהן ה"מרדכי הארוך" וה"מרדכי הקצר". הוספות רבות מתוך המהדורה הארוכה נכנסו לתוך המהדורה הקצרה על גיליון הספר כ"הגהות מרדכי", וכך נדפסו.

נראה שבגלל מותו על קידוש ה' לא השלים את ספרו, ותלמידיו הם שהשלימוהו וקראו את הספר על שמו.

בתקופות מסוימות, בעיקר במאה ה-15, היה ספרו ספר הפסיקה המרכזי באשכנז. הרמ"א כתב הגהות לספרו, והסתמך עליו רבות בספריו, ובפסיקות ההלכתיות שלו בהגהותיו על השולחן ערוך. ואף היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו על פי הקדמתו לספרו בית יוסף.

על המרדכי לפרק ערבי פסחים ניכר שאינו שייך לחיבור המרדכי, אלא הוא קובץ תוספות לתלמוד, ומשערים שבהיותו תלמיד רבינו פרץ מקורביל ערך גם הוא קובצי תוספות לפניו, והוא שנכנס לתוך חיבורו בפרק ערבי פסחים.

 

מתוך: אתר המכלול.
עריכה: זיו ארזי

'ופניהם איש אל  אחיו' - הפינה של בניין הבית 

שחיקה זוגית / הרב לירון כהן שליט"א


שחיקה זוגית היא ביטוי מקצועי שיש לו אפיונים ספציפיים; לא כל משבר הוא סימפטום של שחיקה, אך משבר שלא נפתר יכול להתפתח לשחיקה.
שחיקה בהגדרתה היא פער גדול בין הציפיות למציאות. היא מתרחשת כאשר יש שמירה על הדימויים האידיאליים ביחס לאהבה, ומאידך מציאות חיי היום-יום מתגלה כאפורה.
כאשר הסתירה בין הציפיות למציאות היא כרונית ומתמשכת, התוצאה עלולה להיות הרסנית, כי אז נשחקים הרגשות המלווים את חיי הנישואין.
אילה מלאך-פינס, בספרה 'אהבה ושחיקה בחיי הנישואין', כותבת: "בני הזוג אינם חייבים להרוס את מערכת היחסים ביניהם בצורה פעילה, כל שהם צריכים לעשות, הוא להסתכל באופן סביל כיצד היא נשמטת מתוך ידיהם... התקוות הגדולות שהיו לבני הזוג ביחס לחיי הנישואין הולכות ונעלמות, ואת מקומן תופסים אכזבה ויאוש".
כדי להפוך את כיוון הספירלה השלילית הזו דרושה מודעות והתחייבות למאמץ משותף.
אילה מלאך-פינס מדברת על יצירת 'כנפיים' ו'שורשים'. כנפיים מייצגות צמיחה, חופש, הגשמה עצמית, יצירתיות ואינדיבידואליות.
שורשים מייצגים ביטחון, קשר, קרבה, אמון ועומק.
עבודה משותפת לפיתוח כנפיים ושורשים היא המתכון להעמקת הקשר הזוגי ומניעת שחיקה.
למעשה ניתן לומר כי יש צורך לעבור מהתאהבות ראשונית לאהבה מתמשכת.
שרשרת פיצוץ
ננסה להרחיב מעט את הבנת תהליך 'שרשרת הפיצוץ' של הציפיות הלא ממומשות.
התרשים המצורף ממחיש היטב את התהליך.  ציפיות לא ממומשות מובילות לביקורתיות, לתסכול, לכעס ולמריבה. מכאן הדרך קצרה למשבר רציני ולגירושין, חס וחלילה.
יש לשים לב כי בכל שלב ניתן לעצור את השרשרת, ולשנות כיוון. ניתן לזהות באיזה שלב נמצאים, וככל שנזהה בשלב מוקדם יותר, כך יהיה קל יותר לנתק את השרשרת.
חשוב לזהות גורמי חוץ שמשפיעים על התהליך ומזרזים אותו, כגון: משפחות מוצא, העברה בין דורית, תכונות נפש, פיטורין, קושי כלכלי, מחלה, רומן ועוד.
 
יש הטוענים כי בישראל תופעת השחיקה פחותה מכמה סיבות, כגון: מאורעות חדשותיים דרמתיים, הנותנים פרופורציות אחרות לבעיות ה"קטנות", וכן תפיסת עולם ערכית חיובית על ערך חיי הנישואין בעם היהודי (תפיסה שהולכת ונשחקת בהשפעת התרבות המערבית וחיזוק האינדיבידואל).
חגים ואירועים מפחיתים שחיקה כיוון שהם מהווים שוברי שגרה, ותורמים ללכידות המשפחתית.
כמו כן, אחוז הילודה הגבוה בישראל משקף ומלכד את הזוגיות. בדומה לכך, משפחות שחיות חיי משמעות לאור אידאולוגיה חוות תחושת שליחות ומימוש ערכי, ופחות חשות שחיקה.
 
פתרונות:
אילה מלאך-פינס מציעה בספרה שבעה צעדים לפתרון:
  1. הסתכלות חיובית על מערכת היחסים בכלל, וממילא מיקוד וצמצום הבעיות לממדים קטנים תוך סיפור ההצלחה הכללי של הנישואין; כלומר: פחות חיפוש והתחשבנות זוגית, ומצד שני כל אחד תורם את המקסימום לסיפור הזוגי.
  2. תקשורת זוגית טובה; יכולת שיח גלויה, על כל נושא ובתדירות גבוהה, עד כדי הנאה מהשיחה. כך התקשורת מהדקת את הקשר ולא משמשת רק להעברת אינפורמציה.
  3. קשר אינטימי ומשיכה הדדית, ניצוץ רומנטי והפתעות קטנות;
  4. הערכה הדדית חיובית, תחושת ביטחון בזוגיות, הקשבה ותמיכה רגשית בשעת הצורך;
  5. תחושת הגשמה עצמית של כל אחד מבני הזוג מחזקת ומעשירה את הקשר הזוגי. מחקרים מראים כי ככל שגדלה האפשרות של ההגשמה העצמית של כל אחד מבני הזוג, כך ירדה דרגת השחיקה ביחסים.
  6. משיכה אינטלקטואלית ויכולת חשיבה עצמאית בנושאים בעלי עניין, יוצרת אתגר לבני הזוג, ובכך משמרת את הניצוץ האינטלקטואלי ביחסים.
  7. עזרה ושיתוף במטלות הבית מורידים מתח ומפחיתים תלונות על חוסר אכפתיות והערכה.
 
מובן מאליו כי הצעדים הללו קשורים זה בזה ואינם סכמתיים. זוהי מערכת דינמית, שכל חלקיה משפיעים אלה על אלה. פעולה חיובית במשתנה אחד תשפיע גם על המשתנים האחרים.

 

לרישום - לימוד ש"ס בבלי_ישיבת הכותל לע"נ מו"ר הרב חיים ישעיהו הדרי זצ"ל- עד ר"ח אייר תשע"ט



חדשות ועדכונים


 


 


בני שיעור א' - יצאו לטיול גיבוש והתרעננות
עם הרב שלמה טובול והרב יואל רוזנברג בעמק איילון

 


 

צוות עובדי הישיבה ביום צוות בצוק שילת


 

סיור בעקבות גדולי היראה והתורה בעיר הקודש תל אביב
שיעור ג' יחד עם הרב טוביה ליפשיץ והרב ציקי ברלין


 

ביקור חיילנו בגבול הצפון על רקע החרמון המושלג
וחלוקת חמצווארים :)

 

 

  לימוד לילה של שיעור א' עם מנכ"ל הקרן למורשת הכותל ר' סולי אליאב


 

שיעור מיוחד לרגל סיום ימי השובבים תת עם
הרב עדי שגב, בוגר הישיבה, מארגון "עצת נפש"

 

 

מביקור הרב הראשי לישראל הרב לאו
שהעביר שיעור כללי במסכת שבת
ונפגש עם תלמידי הישיבה המתגייסים לצבא

 



 

מזל טוב למ"כים החדשים בני הישיבה המשרתים בחיל הנדסה קרבית ובחיל התותחנים

עלו והצליחו!
ישיבת הכותל עם הפנים לעם ישראל!


 

מפגש בוגרים מיוחד בגבעת שמואל









 

שיחת הכנה לצבא
עם מנכ"ל הישיבה מוטי ג'רבי


משנכנס אדר מרבים בשמחות
כי אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לך
ישיבת הכותל חגגה בראש חודש אדר את יום הולדתו ה- 60
של ראש הישיבה הרב ברוך וידר שליטא










 

 

שבת זכור- שבת כלל ישראל
ישיבת הכותל הגיעה השבת לתל אביב והתארחה אצל ישיבת מעלה אליהו






 

עשה לך רב 
 

היזק שנעשה ע"י מובילי דירה


שאלה:

שלום לכבוד הרב,
לאחרונה עברתי דירה. תוך כדי הובלת המטלטלין אמרתי לחברת ההובלה שאיני זקוק למספר פריטים והם יכולם להשליכם. למעשה הם טעו והשליכו מזגן ישן שהיה ברשותי. המזגן היה תקין ועבד עד כה כראוי. ברם, יכול להיות שלא הייתי משתמש בו בהמשך כלל, והיה מוטל במחסן כאבן שאין לה הופכין.
דגם זה כבר אינו בשווקים אך הדגם החדש יותר עם אותם נתונים עולה כשלושת אלפי ש"ח.
המובילים מבחינתם פיצו אותי באלף חמש מאות ש"ח.
שאלתי היא: מה הדין בכגון דא?
והאם הכסף שקיבלתי מהם הוא כסף שקיבלתי ביושר או שמא אני צריך להשיבם למובילים?
תודה רבה!

התשובה:

המשיב: הרב ניר אביב - דיני ממונות, נישואין ומצוות שונות

שלום וברכה,

1. המזיק חייב לשלם על הנזק גם אם הזיק לרכוש הניזק בשוגג ואפילו באונס. בלי קשר, זכותו של הניזק להשתמש או לא להשתמש וזה עניין שלו, אך חובת התשלום על הנזק חלה בכל מקרה, אלא אם כן הניזק מוחל.

2. לכן, הכסף שקבלת הוא ביושר, וגם סכום הפיצוי נראה סביר בהחלט, שזהו מחיר מזגן יד 2. 

 

א. מערכת - זיו ששון ארזי