English Español
צרו קשר

חדשות ואירועים

חזרה לרשימת חדשות

עלון ישיבת הכותל - מרחשוון - וירא - גיליון 159

גליון 159-  חשון התש"פ

בית ישיבת הכותל מאחל לכם

ולכל בני משפחותיכם

חורף בריא ופורה 



ושבת שלום!

 

27178e40-33dc-49bf-91dc-5f96c5a846c0.jpg

 
לשולחן השבת 

הרב שמואל הרשלר שליט''א

החינוך לחסד


 

פרשתנו מפגישה אותנו עם שני עמים, בניו של לוט שנולדו מבנותיו, עמון ומואב. אברהם אבינו, שראה במעשים של לוט וברועים שלו פגמים מוסריים של גזל, ביקש להיפרד מהם אף שהם היו קרוביו. עמוד החסד בעולם, אברהם אבינו, איננו רוצה או יכול לגור בכפיפה אחת עם אנשים בלתי מוסריים, על אף זאת יוצא אבינו למלחמת עולם כדי להציל את לוט מתוך השבי, תוך סיכון עצמי אדיר. אברהם מבדיל בין לקיחת אחריות עצומה כלפי הקרוב, אף שאיננו מעושי 'צדקה ומשפט' שהקורא רואה בפרשתנו את תמצית החסד האברהמי, לבין התוכחה ושאט הנפש שאברהם חש כלפי המידות של אחיינו.

בדרך זו ניתן להבין את הצו האלוקי העליון בספר דברים (כג, ד-ה) באיסור להינשא עם בני העם המואבי והעמוני, שכל קיומם היה בזכות אברהם, אך כשעם ישראל עמדו בשערי הארץ הם סירבו בכל תוקף לסייע בידינו. ע"פ חז"ל העמונים סירבו להציע לחם ומים אפילו תמורת תשלום מישראל, והמואבים אמנם הסכימו למכור לחם ומים (עפ"י דברים פרק ב, כט) אבל  שכרו את בלעם כדי לקלל את ישראל. הרב הירש כתב, שכפיות טובה קיצונית של מואב ועמון לא מאפשרת לקבל מעמים אלה גרים לעולם- אף שמעמים עובדי עבודה זרה מובהקים מקבלים גרים, כי שחיתות במידות קשה לתיקון הרבה יותר מהשקפות, שניתן לשנות בהכרת האמת.

בחודשיים הקרובים רבים מלומדי התורה בעולם יחגגו את סיום הש"ס. מספרים כי אחד מחסידי האדמו"ר מקוצק בא אליו כדי להודיע שהוא סיים את הש"ס וביקש את ברכת האדמו"ר והדרכתו. אמר לו האדמו"ר, יפה מאוד שלמדת את הש"ס, אך מה הש"ס לימד אותך. בעולם הליטאי מייחסים לר' ישראל מסלנט את האמירה, שקל יותר ללמוד ש"ס שלם מלתקן מידה אחת. עלינו ללמוד מאברהם הכרת הטוב במישור הפרטי וממשה רבינו הכרת הטוב במישור הציבורי והלאומי, כך שלא ניגרר לשלילה שבילדי לוט. רוע זה עלול להגיע עד סדום ועמורה כפי שרואים בפרשתנו ואף בסיומה של תורה מזכיר לנו משה רבינו "גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמח ולא יעלה בה כל עשב, כמהפכת סדום ועמורה אדמה וצבויים אשר הפך ה' באפו ובחמתו".

ישעיהו הנביא, בבואו לתאר עוז לתמורה בטרם פורענות, אומר:  "לולי ה' (אלוקינו) צבאות הותיר לנו שריד כמעט, כסדום היינו לעמורה דמינו. שמעו דבר ה' קציני סדום, האזינו תורת אלוקינו עם עמורה" (א' ט-י). עבודה זרה היא עבודה חמורה ביותר, שחיתות מוסרית עלולה להשאיר את הבית חרב וגלות ישראל לשנים רבות, חלילה.

כנגד התביעה הקשה של כפיות-טובה מואבית-עמונית, אנו מכירים דווקא טובה לעוג הפליט (רש"י, בראשית יד, יג) שבישר לאברהם על שביית לוט. אמנם, הוא גרם לאברהם להסתכן בהצלתו ולא לשם שמיים אלא עבור שרצה את שרה- ובכל זאת, גרם בהמשך הדרך ל"מצאתי דוד עבדי" - בסדום (מדרש תהילים קל"ט). הצלה זו גרמה למלכות בית דוד ואף לגאולה העתידה, על כן משה רבינו חושש להילחם נגדו (במדבר כא, לה) לא בגלל עוצמתו הפיזית- צבאית, אלא זכות המצווה (שלא לשמה) שהביאה (ועתידה להביא בקרוב בימינו) גאולה שלמה.

להינשא למואבי ועמוני - חלילה וחס; רק להודות לה' על כל הטובה שגמל וגומל עמנו. נלמד מאבינו הגדול בענקים (יהושע יד) ביד חזקה ובזרוע נטויה כי לעולם חסדו (תהילים קלו, יב) אמן!

 

 
מתוך השיחה השבועית

       מו"ר הגאון הרב אביגדר נבנצל שליט"א -    5385b0c7-7466-4549-8e89-8ed0acace130.gif   
 
למה התפלל אברהם על אנשי סדום?? 
 


למה באמת מתפלל אברהם עבור הצלתם של אנשי סדום? - אברהם עצמו עונה על שאלה זו: חשש לחילול השם! אומר אברהם לקב"ה: "הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע?! אוּלַי יֵשׁ... צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר... חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשׂת כַּדָּבָר הַזֶּה, לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע... חָלִלָה לָּךְ, הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט"?!
מה פירוש "חָלִלָה לך"? - חולין הוא לך, חילול השם בשבילך, אם תמית צדיק עם רשע (רש"י). ומדוע נאמר כך שתי פעמים? מסביר רש"י (על הפעם השניה): חלילה לך - לעולם הבא. כלומר, חילול השם יהיה כל כך גדול, שאפילו בעולם הבא הוא לא יתוקן! אפילו בעולם הבא אי אפשר יהיה להבין מעשה כזה[i].
סיבה נוספת שודאי קיימת כאן, היא מידת החסד של אברהם אבינו. חז"ל הרי אומרים על מידת החסד של אברהם אבינו כך: "אמרה מידת החסד: כל ימֵי היות אברהם בעולם, לא הוצרכתי אני לעשות מלאכתי, שהרי אברהם עמד שם במקומי" (ספר הבהיר אות קצ"א, עמ' פו). חסדיו של אברהם אבינו בעולם כל כך מרובים, עד שכביכול אין צורך במידת החסד של הקב"ה. אברהם הוא הביטוי הגשמי של מידת החסד האלקית בעולם. ממילא, אברהם מתפלל אפילו על רשעים כאלו, הפועלים בניגוד מוחלט לשיטתו. סדום היא הניגוד הקיצוני לחסד, ובכל זאת אברהם מנסה להציל אותם.
אבל אולי מותר לומר סיבה נוספת, למה מנסה אברהם להציל את סדום. הגמרא שואלת, "מפני מה נענש אברהם אבינו, ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים"? (נדרים לב, א) הגמרא מביאה כמה תשובות לשאלה זו, ואחת התשובות היא, מפני שאברהם החזיר למלך סדום את הנפשות שהציל במלחמה (בראשית יד, כא-כג). אמנם מלך סדום ביקש ממנו "תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ" (שם, כא), אבל אברהם לא היה צריך להסכים לזה. היה צריך לעכב את אנשי סדום אצלו, ולהכניסם תחת כנפי השכינה; ללַמד אותם להיות בעלי חסד, ולא לשלוח אותם לַ"ישיבה" של בֶּרַע מלך סדום, ששם לומדים להיות "רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד" (שם יג, יג).
כמובן, כוונתו של אברהם אבינו היתה טובה. הוא רצה לקדש שם שמים, לא לקחת ממלך סדום מחוט ועד שרוך נעל, וגם לא עבדים, כדי שמלך סדום לא יאמר "אני העשרתי את אברהם, ולא הקב"ה העשיר אותו" (שם, כג ורש"י שם). ובכל זאת, יחד עם הרצון לקדש שם שמים, היה צריך לחשוב מה יהיה עם כל האנשים הללו, שבמקום ללמוד בישיבה של אברהם אבינו, ילכו ללמוד ב"ישיבה" של מלך סדום. לא היה צריך לעשות קידוש השם על חשבון עתידם הרוחני של כל הנפשות הללו.
לכן, לפני שה' משמיד את סדום, הוא אומר: הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה"?! (שם יח, יז) צריך להראות לאברהם את התוצאה מן הטעות שעשה, "לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו" (שם, יט), שלא יעשו כך פעם נוספת, לוַתר על קירוב רחוקים לאמונה. אמנם רש"י באר באופן אחר, אבל שבעים פנים לתורה[ii], וא"כ אולי מותר לומר, שכַּונת ה' היתה לרַמז ולומר לאברהם: החזרתָּ את האנשים למלך סדום? - רְאֵה מה גרמת! גרמת שאצטרך להמית אותם במיתה משונה! אם היית לוקח אותם לישיבה שלך, הם היו צדיקים, או לפחות לא היו רשעים כאלה, ולא היו מתים. אבל עכשיו - צריך להמיתם[iii].
אולי זו הסיבה לכך, שאברהם מתאמץ כל כך להתפלל עבור אנשי סדום. אולי יש חמישים צדיקים, אולי יש פחות, מְנסה בכל דרך למנוע את הגזרה. הוא לא מצליח בזה, כי אנשי סדום אכן היו מושחתים עד היסוד. אבל זהו שיעור מוּסָר לאברהם אבינו, על כך שהחזיר את האנשים למלך סדום. כך על כל פנים לפי הדעה בגמרא, שלא נהג נכון כשהחזיר את הנפש למלך סדום.

 


[i]. עי' "דעת תבונות", שלעתיד לבא, "ביום הדין הגדול, יפרושׂ האדון ברוך הוא את השמלה לעיני כל היצור, מכל מה שנעשָׂה מיום בְּרוֹא אלקים אדם על הארץ עד היום ההוא, וְיַראה יושר משפטו בכל מעשה ומעשה, קטון וגדול" ("דעת תבונות" מהדורת הגה"צ רבי חיים פרידלנדר זצ"ל, סוף סי' ק"ע), וכמבואר בתרגום יונתן על הפסוק: "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע" וכו' (קהלת יב, יג). אלא שכאן אומר אברהם לקב"ה, שאם יספה ה' צדיק עם רשע, "וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע", הרי זה חילול השם גדול כל כך, שגם לעתיד לבא אי אפשר יהיה להבין אותו.
[ii]. כתב ה"אור החיים" הקדוש: "דע, כי רשות לנו נתונה לפרש משמעות הכתובים בנתיבות העיון ויישוב הדעת, הגם שקדמונו ראשונים ויישבו באופן אחר; כי שבעים פנים לתורה, ואין אנו מוזהרים שלא לנטות מדברי הראשונים אלא בפירושים שישתנה הדין לפיהן" ("אור החיים" בראשית א, א. וכן כתב בהקדמתו לתורה, ובעוד כמה מקומות). וכעין זה מובא גם ב"תוספות יום טוב" לגבי פירוש המשנה, וז"ל: "...אע"פ שבגמרא לא פירשו כן, הואיל לענין דינא לא נפקא מינה ולא מידי, הרשות נתונה לפרש. שאין אני רואה הפרש בין פירוש המשנה לפירוש המקרא, שהרשות נתונה לפרש במקראות כאשר עינינו הרואות חבורי הפירושים שמימות הגמרא. אלא שצריך שלא יכריע ויפרש שום דין שיהא סותר דעת בעלי הגמרא" (תויו"ט נזיר פ"ה מ"ה).
[iii]. ואכן, יעקב אבינו כבר לא נכשל בטעות הזאת. כשיעקב שולח מנחה לעשו אחִיו, הוא שולח רק עזים, תישים, רחלים ואילים, גמלים, פרים, אתונות וַעְיָרִים (בראשית לב, טו-טז). עבדים ושפחות - הוא לא שולח. למה? מפני שיעקב נזהר שלא להוציא מרשותו אנשים, ולהעבירם לרשותו של עשו הרשע. בהמות אפשר לתת לעשו. לא נפשות (על פי שיחת הרב שליט"א לפרשת וישלח תשס"ח).
 
לבניינה של תורה

     מו"ר רה"י הרב ברוך וידר שליט"א    79cb32f5-9dba-43a0-ac46-c615b46a75b4.gif

---'כי הם חיינו ואורך ימינו' - שיחת פתיחה לזמן חורף ---
 

"כי הם חיינו ואורך ימינו"

ברוך ה', זוכים אנו להתחיל זמן חורף. לפנינו חמישה חודשים של לימוד ועלייה רוחנית. הזמן הוא הדבר היקר ביותר בחיינו. נדבר היום, בעזרת ה', על מושג "הזמן".

חיי האדם מורכבים מזמן. אולם, בעולם המתפתח, בעולם המערבי, לא רבים מייחסים משמעות לרגע אחד. האמת היא שכל רגע הוא חיים. משמעות החיים היא סך של משבצות קטנות, מהן מורכבות השנים אותן רבש"ע קצב לכל אחד לחיות בעולם הזה. משבצות זמן אלו הן משבצות ריקות, ותפקידו של האדם הוא למלאותן בתוכן. אם האדם לא ימלא את אותה המשבצת ברגע נתון זה הרי היא תישאר ריקה לנצח. לעולם לא יוכל למלאה.

החיים מורכבים מסך של משבצות, ואיש אינו יודע את מספרן של המשבצות אותן עליו למלא. אמנם, ידוע לנו שברוך ה' אנו עומדים בתחילתו של 'זמן חורף.' 'זמן חורף' השנה מונה חמישה חודשים, שכל אחד מהם כולל בערך שלושים יום, המונה עשרים וארבע שעות. השאלה העומדת לפנינו היא כמה שעות וכמה דקות נזכה למלא, ובאיזה תוכן כל אחד – ברצוננו למלאן? כולנו באנו לישיבה והמניע שלנו - במטרה למלא את המשבצות הללו בתוכן הרצוי בישיבה. הלוא אם היינו מעוניינים למלא את המשבצות הללו בתוכן אחר היינו פונים למקום אחר. אם כן, עתה, עם תחילת הזמן, על כל אחד לשאול את עצמו שאלה גדולה זו: כמה משבצות הוא יצליח, בעזרת ה', למלא ב'זמן' הזה בדברים שאכן מבטאים את הדברים החשובים והנצחיים שלשמם באנו לישיבה: בתורה, בתפילה, במעשים טובים ובעשייה למען הכלל? 

"הזמן מורכב מעיתות"

 פרופסור אהרן קציר-קצ'לסקי ז"ל, אחיו של נשיא המדינה אפרים קציר, היה מבחירי המדענים שקמו לעם ישראל ובעולם כולו בתקופה הזו. הוא נרצח בפיגוע המפורסם בשדה-התעופה לוד (עוד בטרם נקרא 'שדה התעופה בן-גוריון)', בסיוון תשל"ב. פרופסור קציר כתב ספר חשוב מאוד, הנקרא 'בכור המהפכה המדעית'. בספר זה ישנו פרק גדול מאוד, ששמו 'הרהורים על הזמן', בו הוא חוקר את מושג הזמן. הוא הוסיף וכתב לאחר שהגיע להגדרה המדעית: "תארו נא לעצמכם את תדהמתי כשעיינתי ב'מורה נבוכים' ומצאתי, שהרמב"ם ידע כבר על אטומיות הזמן", כלומר הזמן המורכב מחלקיקים קטנים. מצטט פרופסור קציר את לשון הרמב"ם: "הזמן מחובר מעיתות אלה, הם האטומים של הזמן שהם זמנים רבים, לא יקבלו החלוקה לקוצר מידותם". ממשיך פרופסור קציר: "לפי הרמב"ם מחייבת האטומיסטיקה של החומר את האטומיסטיקה של הזמן", בזאת הקדים הרמב"ם את איינשטיין וחוקרים אחרים. פרופסור קציר ממשיך ומגדיר פרטים נוספים ביחס למושג הזמן, דברים הצריכים לימוד, והם מעבר למה שאנו רוצים ויודעים לעסוק בו כעת. אולם, להבנתי הפשוטה ניתן להפיק מכך לקח מוסרי. ב'זמן חורף' ישנם כמאה וחמשים ימים. מאה וחמשים ימים של זמן, אומר פרופסור קציר על פי הרמב"ם ופרופסור איינשטיין, כלולים מהרבה אטומים של זמן. היינו כל רגע הוא עצום, לכל חלקיק שנייה ישנה משמעות. הזמן הוא צירוף של חלקיקים ,של אטומים של זמן, היוצרים את הרצף האינסופי. ממילא לכל אחד מהם ישנו ערך .זהו החידוש של פרופסור קציר, ה' ייקום דמו. 

"תרגילנו בתורתך"

כיצד נתרגם את הבנתנו זו במושג ה'זמן' לשפת המעשה? להבנה זו ישנה משמעות גם כלפינו. כבר התחלנו ב'זמן חורף' זה בלימוד מסכת ב"ק. אין שום סיבה בעולם שלא נעמוד בעוד חמישה חודשים לאחר שסיימנו לעבור על מסכת ב"ק פעם אחת! אין פה מישהו שאיננו מסוגל לכך! ניתן להצליח בכך על ידי תכנון. אם נפעל מתוך תכנון, ונתחיל כבר מהיום ללמוד, כך כל אחד מאיתנו ייראה לכל הפחות את צורת הדף של כל דפי המסכת, גם אם לא יספיק ללמוד עם כל דברי רש"י ותוספות. הבסיס של לימוד העיון, שהוא מרכז ההוויה ומרכז הזמן בישיבה, הוא הידיעה המקיפה. כפי שאומרת הגמרא במסכת שבת : "דליגמר איניש והדר ליסבר", או כפי שהדבר נקרא בלשון הישיבות: 'בקיאות.'  כבר ברגע זה עלינו להחליט. הרי כבר כשנעמוד להתפלל תפילת מנחה יצר הרע יחבר אותנו לדברים אחרים, אפילו לתפילות על ירושלים, העיקר שהקבלות הטובות תישכחנה. על כן, עלינו להחליט כבר ברגע זה: בעזרת ה' אמצא את הדקות ללמוד את מסכת ב"ק כולה בזמן חורף תש"פ! משוכנע אני שבעזרת ה' בערב ראש חודש ניסן יהיו הרבה מהיושבים כאן שהחליטו ברגע זה ואכן יסיימו את המסכת.

 
פינת גדולי ישראל  

 
רבינו חננאל
 

רבי חננאל בר חושיאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בפתיחת תקופת הראשונים, המאה ה-10. פירושו לתלמוד הוא הראשון מסוגו.

ביוגרפיה

מוצא משפחתו מאיטליה, ועל כן לעיתים הוא מכונה "רבינו חננאל איש רומי", אך אביו, רבינו חושיאל, היגר לקירואן שבאפריקה הצפונית (תוניסיה דימינו) (ראו גם סיפור ארבעת השבויים). רבו המובהק היה אביו ויש מי שכתב שלמד אף אצל רב האי גאון. ידוע כי גם למד לימודים כלליים, היסטוריה ושפות - בעיקר ערבית ויוונית. היה עשיר ונכבד בקהילתו. היה נשוי ונולדו לו 9 בנות.

רבנו חננאל קיים התכתבות עם ראשי ישיבות בבל, והם העניקו לו את התואר ״ראש בי רבנן״.

פירושו לתלמוד

רבנו חננאל הוא הראשון שחיבר פירוש לרוב התלמוד הבבלי, אך חלק ממנו אבד (חלק מכתבי היד נמצאו בשנים האחרונות). הפירוש מתאפיין לעיתים קרובות גם ככזה שנועד לפסוק הלכה. הפירוש הוא על שלושה סדרים: מועד, נשים ונזיקין, וכן על מסכתות שעוסקות בעניינים שנוהגים בזמן הזה. בשנת תש"ן יצא לאור פירוש רבינו חננאל על מסכת ברכות על פי כתבי יד נוספים בצרוף מבוא, מקורות, ציונים וביאורים על ידי מכון לב שמח. בהמשך הוציא המכון לאור גם את פירושו על מסכתות: שבת עירובין, פסחים, ראש השנה, יומא, ביצה, בבא קמא, בבא מציעא.

סגנון כתיבתו של הפירוש הוא הסבר אודות הקטעים שאינם מובנים, ופעמים שהוא מדלג על רוב הסוגיא וכותב "ושאר כל השמועה פשוטה היא". בנוסף הפירוש מתמקד בתרגום מארמית לעברית, כתיבת מבואות לסוגיה ובירור הגרסה הנכונה בתלמוד. לעיתים הוא מעתיק גרסה אחרת לסוגיא. גרסתו נחשבת לאמינה ומדויקת. בפירושו הוא מרבה להשוות עם הסוגיה המקבילה בתלמוד הירושלמי, ומביאו גם במקרה שהתלמוד הירושלמי רק משלים את דברי התלמוד הבבלי ולא חולק עליו.

לרוב, כאשר הגמרא מנסה להעמיד סוגיה כלשהי, רבנו חננאל אינו כותב את העמדות שנדחו אלא רק את המסקנה הסופית.

כמנהג גאוני בבל הוא פירש את האגדות באופן מושכל, ואת התמוהות שבהן כמשלים.

מחברי הפירושים בדורות שאחריו קיבלו את פירושו והרבו להעתיק ממנו, ובייחוד ר' נתן בעל הערוך. גם הרי"ף העתיק ממנו בחיבורו, אך הזכיר את שמו בפירושו ארבע פעמים בלבד. בעלי התוספות הרבו להביאו בפירושם וסומכים עליו עד כדי שלפעמים דוחים את פירוש רש"י מפירושו. כמו כן מוזכר פעמים רבות בחידושי הרמב"ן. בחיבוריו של רש"י הוא אינו מוזכר, זאת משום שבימי רש"י פירושו של רבינו חננאל עדיין לא התפרסם בצרפת.

ברוב המקומות, רבנו חננאל הסתמך על פירושיהם של רב שרירא גאון ושל רב האי גאון לכמה מסכתות, ולפעמים הוא העתיק את פירושיהם מילה במילה.

פירושו לתורה

ידוע שרבנו חננאל כתב פירוש לתורה, אך הוא אבד ולא ידוע הרבה אודותיו. נשארו ממנו קטעים מפרשנים שונים שציטטוהו (הרמב"ן, רבינו בחיי, דרשות אבן שועיב ועוד) וכן בגניזת קהיר, ולקט פירושיו נדפס במהדורת תורת חיים שבהוצאת מוסד הרב קוק. בפירושו הוא מביא גם את פירוש הרס"ג ורב שמואל בן חפני ודברי אגדה.

 

 

מתוך אתר המכלול

הפינה הזוגית!!  

 

"ומה האחד מבקש זרע אלקים"

לא מכבר, למדנו את סיפור בריאת אדם וחווה בפרשת בראשית. חז"ל מוסרים לנו לפי אחת הדעות שאדם וחווה נבראו בתחילה בגוף אחד, גב לגב, ואח"כ התבצעה ה'נסירה', כלומר ההפרדה ביניהם וכך יתחלקו לשני גופים שונים.

נשאלת השאלה הידועה, מדוע מלכתחילה לברוא את האדם ואשתו בגוף אחד ואח"כ להפריד, ולא לברוא אותם מההתחלה בשני גופים נפרדים?
לשאלה זו ניתן לתת תשובות רבות, הפעם ננסה 'לתקוף את היעד' דרך ההשוואה לעולם החי, ובע"ה בפעמים הבאות נעמיק בתשובות נוספות (סוד הנסירה וכו').    
והנה דבר פשוט הוא, שבניגוד לאדם, שאר בעלי החיים לא נבראו בגוף אחד זכר ונקבה, אלא מלכתחילה נבראו כשני גופים נפרדים, מדוע נוצר ההבדל הזה ומהי משמעותו?

כדי לענות לשאלה נקפוץ לפירוש המלבי"ם לספר הנביאים האחרון, הלא הוא ספר מלאכי.
בפרק ב' בספר, מתוארת תוכחת הנביא לאנשי יהודה על בגידתם באשת נעוריהם:[1]

" י. הֲלוֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ, הֲלוֹא אֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ; מַדּוּעַ, נִבְגַּד אִישׁ בְּאָחִיו--לְחַלֵּל, בְּרִית אֲבֹתֵינוּ...יג. וְזֹאת, שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ--כַּסּוֹת דִּמְעָה אֶת-מִזְבַּח יְהוָה, בְּכִי וַאֲנָקָה; מֵאֵין עוֹד, פְּנוֹת אֶל-הַמִּנְחָה, וְלָקַחַת רָצוֹן, מִיֶּדְכֶם.  יד. וַאֲמַרְתֶּם, עַל-מָה:  עַל כִּי-יְהוָה הֵעִיד בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ, אֲשֶׁר אַתָּה בָּגַדְתָּה בָּהּ, וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ, וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ.  טו. וְלֹא-אֶחָד עָשָׂה, וּשְׁאָר רוּחַ לוֹ, וּמָה הָאֶחָד, מְבַקֵּשׁ זֶרַע אֱלֹהִים; וְנִשְׁמַרְתֶּם, בְּרוּחֲכֶם, וּבְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ, אַל-יִבְגֹּד." 
 
מבאר המלבי"ם שהאדם ואשתו נבראו בתחילה בגוף אחד כדי ללמדנו שצריך שתהיה התאמה ואחדות בין האדם לבת זוגו. ההתאמה צריכה להיות בין בבשר, היינו מעַמו ומבית אבותיו ( "הֲלוֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ", פס' י'), ובין ברוח, היינו מאותה דת ובאותה אמונה ("הֲלוֹא אֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ", שם). ממשיך הנביא בפס' טו' ושואל " וּמָה הָאֶחָד?" - ומה התוצאה של אחדות זו? מבאר הנביא " מְבַקֵּשׁ זֶרַע אֱלֹהִים", הוולד שייצא מהזיווג האחדותי הזה יהיה זרע אלוקים, לא זרע כלאיים שעטנז כזרע בהמה שאין שומרים על היחס האחדותי.[2]

מלמד אותנו המלבי"ם, שהבריאה האחדותית מטרתה להזכיר לאדם את האחדות שלו עם אשתו בגוף ובנפש, שהם גוף אחד ('כואבת לנו הרגל') ונשמה אחת, וממילא על שניהם להיות נאמנים בגוף ונפש. וע"י כך נזכה שייצא לנו זרע אלוקים מבורך!

 
מאת זיו ארזי
 

[1] כפי המתואר בספר עזרא ונחמיה, עולי בבל נשאו נשים נכריות ובגדו בנשותיהם העבריות.
[2] בכך ניתן לתרץ את קושית הרמב"ן על רש"י, שפירש עה"פ "והיו לבשר אחד" (ב,כד) – "הוולד הנוצר ע"י שניהם ושם נעשה בשרם אחד". והקשה הרמב"ן (שם) – "ואין בזה טעם, כי גם הבהמה והחיה יהיו כן לבשר אחד בוולדותיהם". וע"פ האמור מבואר שע"י הזיווג ההגון נוצר הוולד, המבטא את האחדות הראשונית של האדם ואשתו, משא"כ בשאר בעה"ח שלא נבראו בגוף אחד אלא בשני גופים נפרדים (בשם אשתי שתחי').
 

 


חדשות, אירועים ועדכונים חמים חמים!!

 

מפגש לימוד וחוויה לתלמידי הכינוס בבית הרב ציקי ברלין
 יחד עם הרב ציקי והרב אנסבכר

צילום: ישי דמארי

8278e9f6-7144-41a3-a9e2-ea3f37762518.jpg

17cb4212-699e-4033-8ce6-a3f27d16e01f.jpg


שבת כולל באלון מורה
 


4e006ef2-2674-48df-9295-b6de5cb89782.jpg



50d2b049-324d-4ba9-a783-7fe2ad934cf2.jpg 


חוג בית כהכנה לראש השנה בבית מו"ר
ראש הישיבה הרב ברוך וידר

 

49b9bd5a-b2ff-425d-9e50-3d12b16fe7db.jpg

   

 

בני שיעור ה' יצאו לסיור לימודי בצפון עם הרב גדי שלוין
ביקור ולימוד מרומם עם אסירים בכלא צלמון, 
מפגש עם הרב שמואל אליהו רב העיר צפת ותפילה בקברי צדיקים בצפת

 


fec98474-5c43-4f4e-ae5b-8ab6f141e798.jpg
 


14c3fdc7-adbe-4107-a55e-9b992edb1529.jpg

בני שיעור א' יצאו להתאוורר בארוחת צהריים ליד החומות עם זאבי לרר שמלווה את השיעור

 

5690f90c-71bb-45f6-a930-94fab1c8ed42.jpg

 

חוג בית בבית הרב אנסבכר, יחד עם
הרב יששכר וסרלאוף בוגר הישיבה

740c7dcd-c9d7-4bfd-8b10-133a2cdc5594.jpg

 

ישיבת הכותל במערת המכפלה -צום גדליה
 
8be8352a-9f43-40e0-9442-6f5c6f6b05fb.jpg

 


3ef160cd-4b5d-4d1d-bc98-6ffe7840f87d.jpg

 

 ערב התעוררות עם הרב הלל פלאי לקראת יום הכיפורים.
במהלך הערב זכינו ללמוד בחבורות עם רבני הישיבה, זכינו לשמוע את הגר"א נבנצל שליט"א ואת רה"י הרב ברוך וידר שליט"א.
לסיום הייתה התוועדות מרוממת עם הזמר והמלחין הרב הלל פלאי

 

dd6ecce8-24c0-4b21-96d4-609284d3f21f.jpg

6476517c-30d8-4686-92fe-ead9e88863b8.jpg
 

e7f0ff8d-097b-4b85-84cc-ccaeebd8a6cf.jpg


b153d2dc-0fff-4cbf-974f-8ef07fc423d2.jpg

 

f2b8efbf-145b-4314-a263-71408245d3f5.jpg


הרב ישעיהו שטיינברגר שליט"א בשיעור לבוגרי הישיבה לקראת יום הכיפורים בביתם של אביעד ותמי זקס שטראוס ברמת גן

212c386a-9613-433b-b024-eeeee4239b78.jpg

5d171528-5e11-44ed-a639-28ee36272193.jpg

מכינת ידידיה שע"י ישיבת הכותל בביקור בישיבה במסגרת סיור סליחות בעיר העתיקה ונפגשו עם הרב יגאל חבשוש לשיחה

6ca46db1-b10d-4eb7-8cd4-c897f5371719.jpg


ארוחת בוקר להורים ולידידים מחו"ל בסוכת הישיבה

 

66a3d415-9dc3-45cc-bc23-84d397a74476.jpg


8bcf6486-9a87-4712-87ec-a0646a2a146b.jpg


לימוד הושענא רבה בסוכה של הרב טוביה ליפשיץ

 

93f6704b-5648-4ded-8344-05a4e08552dc.jpg

 

לימוד ליל הושענא רבה המסורתי עם מו"ר הרב יעקב כץ שליט"א
בסוכת הישיבה

 

6a276e90-71cc-46ca-87cc-7e11ec6c72fa.jpg


פרידה מן הסוכה
לשנה הבאה בירושלים הבנויה



875fb3ac-5d82-4389-acbe-da52483ba250.jpg


הקפות שניות תש"פ

 

c99cb5c9-5526-4b25-832c-7d72fb32fd4b.jpg

 

בני חו"ל יצאו למסע משואה לתקומה בפולין יחד                       
עם ראש הישיבה הרב ברוך וידר שליט"א                              

 

478abacf-a097-49aa-8e5a-9a7eb05c4897.jpg


aca1690e-549c-4f4a-88f6-c8cf6dc96747.jpg

e220e04b-6e47-4a2b-8f0c-def173bd48fb.jpg

 

שיעור מפי הרב יגאל חבשוש ביום האזכרה
למרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל


30008ed0-e24d-492f-acd9-67d465d865da.jpg


כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים
תמונות מחנוכת המתחם החדש של מכינת ידידיה שע"י ישיבת הכותל בעיר בית שמש.

מכינת ידידיה שהוקמה לפני כ-8 שנים ע"י בוגרי ישיבת הכותל ומופעלת ע"י הישיבה עברה לאחרונה מגוש עציון לעיר בית שמש.

טקס הכניסה למבנה התקיים היום בהשתתפות ראש העיר בית שמש הד"ר עליזה בלוך, אנשי העירייה, הרב שמואל נתנזון ראש המכינה, מר אלחנן גלט חבר הנהלת הישיבה ומנכ"ל מרכז יב"ע, מר מוטי ג'רבי מנכ"ל הישיבה, צוות המכינה והתלמידים.


76f4993a-37b8-4d39-a2ff-32c9a57deba0.jpg


ad54d5d5-ecd5-442e-bee6-05523c48726c.jpg
 

מזל טוב לחיילינו משיעורים ג-ד על סיום מסע הכומתה
וקבלת הכומתה הירוקה

 

2cb71637-258d-4ace-ba3a-9be27c32b036.jpg



מסיבת עליה לרגל פרשת "לך לך"


82c3a56e-b06f-40b7-8ad5-45ed2f6a3526.jpg


שנה ב' של מכינת ידידיה שע"י ישיבת הכותל הגיעה ליום לימוד בישיבה, אשר הגיע לשיאו בשיעור הכנה לצבא
ומפגש עם ראש הישיבה הרב ברוך וידר שליט"א

3b8344ab-128b-4d34-b77f-1aaa94e082cf.jpg



_______________________________________________

 
  • מזל טוב לאסף חיון ורעייתו (כולל) לרגל הולדת הבן
  • מזל טוב למיכאל טראצ'יני לרגל נישואיו
  • מזל טוב לרב אבנר ורעייתו גילה ששר לרגל נישואי הבן
  • מזל טוב לרב צבי ורעייתו דיני ברלין ומשפחתם על נישואי הבת
  • מזל טוב לאוריאל ברקוביץ' ורעייתו על הולדת הבן
  • תנחומים לבוגר הישיבה אברהם (אבי) פלד מהיישוב רבבה על פטירת אמו
עשה לך רב 

 

מזוזה בבית משותף


שאלה:

א. האם יש עניין לקבוע מזוזה בתוך צורת הפתח, או שדי גם בקיר שע"י הפתח?

ב. במקרה שא"א בתוך הפתח, האם עדיף בקיר מבפנים או מבחוץ?

ג. במידה ויש הוצאה נוספת בכדי שיוכלו לקבוע את המזוזה בתוך הפתח, (כגון בעל מלאכה שיחצוב במשקוף-אם אין עוד תוספת של משקוף מבפנים או מבחוץ), האם בבית משותף, חדר מדרגות, אפשר לדרוש מכל דיירי הבית להשתתף בהוצאה זו?
מדובר בדלת אלומיניום שממלאת את כל צורת הפתח, האפשרות היחידה היא לחצוב במשקוף.
 

התשובה:

המשיב: מו"ר הרב אביגדר נבנצל שליט"א

שלום רב,

יש לקבוע את המזוזה בתוך טפח מצורת הפתח ואכן ניתן לדרוש מדיירי הבניין להשתתף בהוצאה זו.

 

 

א. מערכת - זיו ששון ארזי